מורשת המשפט בישראל
The Jewish Legal Heritage Society

השתלמויות


סמינרים במשפט העברי
[רשימת הסמינרים והמקורות]
סדנאות במשפט העברי
שיעורים לשופטים
הוראה בפקולטאות למשפטים
סדנאות, משפטים מבוימים וימי עיון במערכת החינוך
סמינרים בינלאומיים
     Jewish Law and Current Legal Problems
     Maimonides as Codifier of Jewish Law
     Jerusalem, City of Law and Justice
     Law and Morals

משרד המשפטים מקיים בשיתוף עם 'מורשת המשפט בישראל' השתלמויות לשופטים ולמשפטנים במסגרת של הרצאות, ימי עיון, סמינריונים וסדנאות.


Seminar
נשיא בית המשפט העליון, משה לנדוי, בסמינר במשפט העברי בנושא 'דיני הנזיקין'


סמינרים במשפט העברי
מגמתם של הסמינרים במשפט העברי לקרב את ציבור השופטים והמשפטנים לידיעתם של מקורות המשפט העברי ולהבנתם ולבחינת זיקתם אל המציאות של ימינו.

אי ידיעתם של רבים את המקורות הקלסיים של המשפט העברי גורמת גם לניכור ולריחוק מן המקורות. מגמת הסמינרים היא להפיל את המחיצות הפסיכולוגיות והאינטלקטואליות על ידי מתן הזדמנות למשפטנים למגע בלתי אמצעי עם המקורות, להתמודדות עם שאלות מעשיות בחיי היום יום וניסיונות לפתור בעיות עכשוויות לאור מקורות המשפט העברי.

הסמינרים - הנערכים בסופי שבוע, מיום חמישי בערב ועד מוצאי שבת - נותנים הזדמנות ללמוד בקבוצות דיון את מקורות המשפט העברי: המקרא, המשנה והתלמוד, ספרות הפוסקים (הרמב"ם ושולחן ערוך) וספרות השאלות והתשובות. המשתתפים עוברים את חוויית הלימוד העצמי וההתמודדות האישית עם המקורות, ובדרך זו הם מתאמנים בהבנת דרך מחשבתם של הוגי הדעות של המשפט העברי ודרך יצירתם. הסדנאות מרגילות את המשתתפים בהן להשתמש במקורות לפתרון שאלות שונות העשויות להעסיק אותם.

בסדנאות אלה משתתפים שופטים ומשפטנים וכל מי שמבקש לתהות על דרכו של המשפט העברי בפתרון שאלות משפטיות של ימינו.

בתחילת כל סמינר ניתנת הרצאת פתיחה בנושא הסמינר מבחינת המשפט הכללי. במשך ימי הסמינר נלמד החומר בקבוצות, ובסיום הסמינר ניתנת הרצאה מסכמת על עמדת המשפט העברי בנושא הסמינר, ובה מודגשים עיקרי הדברים שנלמדו בלימוד בסדנאות תוך הפקת לקחים ליישומם של עקרונות המשפט העברי במשפט הישראלי.

דרך הלימוד היא במסגרת קבוצתית, 20-25 משתתפים בכל קבוצה, בהנחייתו של מנחה מקצועי בעל ידע במקצוע ובעל ניסיון דידקטי, המסייע בידי המשתתפים בכניסה אל מה שעשוי להיראות מבוך סבוך, ומלמדם כיצד להתמודד עם החומר ואף להצליח במשימה זו.

חומר הלימוד בסדנאות נערך תוך שימת לב מיוחדת למגמת הסמינרים. קטעי התלמוד מובאים מתוך מהדורות מודרניות תוך התאמתם לרמת הידע של המשתתפים: פיסוק, ניקוד, ביאורי מילים ומונחים ותרגום ביטויים. מקורות הכתובים באותיות רש"י מועתקים בכתב מרובע, כדי שיהיו שווים לכל נפש. עד כה נערכו עשרות סמינרים. בכל סמינר נטלו חלק 80-120 איש. במשרד המשפטים התקיימו שיעורים למשפטני הלשכה הראשית.

נוסף על הסמינרים, נערכים גם ערבי עיון ובמות למשפט העברי, ובהם ניתנת הזדמנות במסגרת של רב שיח ללמוד על גישתם של מקורות המשפט היהודיים בשאלות העולות במדינה מודרנית בת זמננו.

Seminar
משמאל לימין: מנכלי"ת משרד המשפטים, נילי ארד; נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר; פרופ' נחום רקובר

חלק מן המקורות שנלמדו בסדנאות רוכזו בחמישה קבצים, הנקראים 'סדנאות במשפט העברי', והם משמשים עתה כחומר לימוד בפקולטאות למשפטים. וזה תוכנם של הקבצים:

קובץ ראשון:
עשיית עושר ולא במשפט
טעות בחוזה
דיני עונשין - כורח וצורך
דיני עונשין - טעות בדין וטעות בעובדה
חוזה פסול
דיני שליחות - פעולה בלא הרשאה
וחריגה מהרשאה

קובץ שני:
דיני נזיקין - אחריות שופטים ואנשי מנהל ברשלנות
תנאי בחוזה
דיני קניין - שימוש לרעה בזכות
דיני שכירות - אופייה הקנייני של
השכירות
דיני קניין - הגנת הבעלות והחזקה
המחאת חיובים

קובץ שלישי:
איכות הסביבה

קובץ רביעי:
דיני עבודה
כללי השופטים
דיני נזיקין - חוות דעת רשלנית
דיני חוזים - כפייה ועושק
דיני שומרים
דיני עונשין - הגנת צורך

קובץ חמישי:
סדר הדין - סופיות הדין
דיני שכירות - העברת השכירות
דיני ערבות - גבייה מן הערב כשאי
אפשר לתבוע מן החייב

Workshop

 
Workshop
סדנאות במשפט העברי לשופטים ולעורכי דין

כן הוכנו מקורות לסדנאות שנתקיימו בנושאים הבאים:
עברה לשמה
זכות הנאשם מפני הפללה עצמית
ערבות
חוזה פסול
זכות השתיקה
כבוד האדם כערך חוקתי
מעמדו של עבריין שרצה עונשו
הקניין הרוחני
בעלות האדם על גופו
הגבלת זכויות משיקולי צדק
עשיית עושר ולא במשפט
תקנת השוק
חזרה מהסכם עבודה
עושק בדיני החוזים


לרשימת הסמינרים והמרצים, לחץ כאן.

שיעורים לשופטים
מסגרות אחדות של שיעורים מיוחדים לשופטים ולעורכי דין מתקיימות בערים שונות. בחיפה ובבאר שבע התקיימו השיעורים לשופטים במשך שנים אחדות בלשכת נשיא בית המשפט המחוזי.

הוראה בפקולטאות למשפטים
בשלבי הדיון בהצעת חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, העלו המופקדים על הוראת המשפט את דבר העדר הכשרה מספקת של סטודנטים למשפטים במקורות המשפט העברי ואת הקשיים העלולים לנבוע מעובדה זו בהפעלתו של החוק.

משנתקבל החוק, פנה שר המשפטים אל דיקני הפקולטאות למשפטים, והסביר להם את הצורך להרחיב את הידע בתחום משפטי זה בפקולטאות למשפטים, והטעים כי משרד המשפטים, באמצעות המחלקה למשפט עברי, יהיה נכון לסייע בביצוע משימה זו (ראה נספח יט).

בעקבות פנייתו של שר המשפטים, התקיימה במשרד המשפטים בירושלים פגישה בהשתתפות דיקני שלוש הפקולטאות למשפטים והמורים למשפט העברי לדון בשכלול שיטות ההוראה של המשפט העברי.

בפגישה זו נתקבלה ההצעה לאמץ את שיטת הסדנאות הנערכות על ידי המחלקה למשפט העברי של משרד המשפטים ולשלב את המשפט העברי כחלק בלתי נפרד של הוראת המקצועות השונים של המשפט על ידי הוראת כל מקצוע תוך זיקה למשפט העברי. ואכן בפקולטאות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים, בוצעו הצעות אלו הלכה למעשה, במידה מסוימת.

סדנאות, משפטים מבוימים וימי עיון במערכת החינוך
בשנת תשמ"ח הוחל, באמצעות 'מורשת המשפט בישראל', בפעילות במערכת החינוך בשיתוף המועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה ומשרד החינוך והתרבות.

ימי עיון מתקיימים בשלב זה בחטיבה העליונה של בתי הספר התיכוניים. בימי העיון עוסקים המשתתפים בסדנאות בקבוצות קטנות, 20 משתתפים בסדנא, בנושא משפטי חברתי מוסרי, ובוחנים אותו לאור עקרונות המשפט במדינת ישראל ולאור המשפט העברי. תוך כדי הלימוד, מתוודעים המשתתפים לתחומים מעולם המשפט והדמוקרטיה, כגון: הליכי החקיקה, חוקים והצעות חוק ומערכת בתי המשפט. נקודת המוצא ללימוד היא אירוע שהוכן לצורך הסדנא, ומשתתפי הסדנא לומדים את ה'תיק' על היבטיו המשפטיים. שיאו של היום הוא משפט מבוים, הנערך על ידי התלמידים לדמות דמיונית, לגיבורו של האירוע. המשפט מנוהל על ידי אישיות מעולם המשפט, בדרך כלל שופט.

שנת תשמ"ט הוכרזה כ'שנת כיבוד החוק והמשפט', ועקב זאת גברה הפעילות בתחום הקניית ערכי החוק והמשפט במערכת החינוך. באותה שנה התקיימו ימי עיון שהשתתפו בהם כ 25 אלף תלמידים והשתלמויות לכ 1,000 מפקחים, מנהלים ומורים.

בשנת תשנ"ד התקיימו ימי העיון בנושא המרכזי של אותה שנה: איכות הסביבה.


משמאל לימין: שופט ביהמ"ש העליון, צבי טל; נשיא ביהמ"ש העליון, מאיר שמגר, פרופ' נחום רקובר

הנושא המרכזי במערכת החינוך לשנת תשנ"ט היה 'הזכות לכבוד והחובה לכבד'. המחקר 'ההגנה על כבוד האדם', שנתפרסם בזמנו ב'סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי', חוברת נ"ד, התפרסם במהדורה חדשה מורחבת בשם 'גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך על'. כמו כן הוכנו מערכי שיעור לסדנאות בנושא כבוד האדם, תוך הדגשת השפעת כבוד האדם על תחומים שונים בחיינו. לצד חוברות לתלמיד, נערכו גם חוברות למנחה, ובהן הצעות לתשובות לשאלות שהוצגו לתלמידים, ואף נכתבו כמה מערכי שיעור המותאמים למטרה זאת, בנושאים הבאים:
א. כבוד האדם
ב. הסגרת עבריינים
ג. נטילת החוק לידיים
ד. הצלת נפש תוך סיכון עצמי
ה. איכות הסביבה בעידן הטכנולוגי
ו. השלום - כערך על
ז. שימוש לרעה בזכות - כופין על מידת סדום
ח. הקרבת היחיד לשם הצלת הרבים
ט. הקונה נכס גנוב בתום לב


הניסיון עד כה הראה כי לימי עיון אלה יש יתרונות בתחומים אחדים:
1. הקניית ערכי צדק ויושר, כבוד האדם ושלטון החוק, בזיקה לנושאים חברתיים ומוסריים ולא כמושגים מופשטים בעלמא.
2. פיתוח כושר הניתוח והחשיבה על ידי הצבת אתגר - הגעה להחלטה שיפוטית ערכית.
3. דרכי הבעה ושכנוע תוך הבחנה בין העיקר ובין הטפל.
4. טיפוח מודעות למהותו של המשפט העברי ולתקפותו בפתרון שאלות בנות זמננו.
5. התמודדות ישירה עם טקסטים תלמודיים וכדומה והסרת הרתיעה מפני ה'לא נודע' על ידי מסגרת הלימוד המשותפת.

חוזר לבתי ספר לשנת תשס"ב

סמינרים בינלאומיים
המשפט העברי הפך בעת האחרונה לתחום שמשפטנים מכל רחבי העולם כולו מגלים בו עניין. באוניברסיטאות רבות, בעיקר בארצות הברית, אך גם במדינות אחרות, הוקמו קתדראות למשפט העברי, והעולם הגדול החל לגלות את חיוניותו של המשפט העברי. בעקבות זאת יזם משרד המשפטים בשיתוף 'מורשת המשפט בישראל' כנסים בינלאומיים בנושא המשפט העברי בהשתתפות שופטים, משפטנים ואנשי אקדמיה ממדינות רבות. ההרצאות שניתנו בכנסים אלה קובצו עד כה בשלושה ספרים:

א. Jewish Law and Current Legal Problems, Jerusalem, 1984; 253 p.
בספר זה קובצו ההרצאות שניתנו בכנס הבינלאומי הראשון בנושא: 'התנ"ך והתלמוד ותרומתם לשיטות המשפט של ימינו', שנתקיים בירושלים בשנת תשמ"ג.

ב. Maimonides as Codifier of Jewish Law, Jerusalem, 1987; 325 p.
בשנת תשמ"ה מלאו, לפי המקובל, 850 שנה להולדתו של הרמב"ם, ומשרד המשפטים של מדינת ישראל הכריז על שנה זו כעל 'שנת הרמב"ם'. במסגרת שנת הרמב"ם, נערכו על ידי משרד המשפטים ו'מורשת המשפט בישראל' סדרות של הרצאות, שיעורים וימי עיון במשנתו של הרמב"ם. כמו כן יצא לאור הספר 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל' (ראה למעלה).

לרגל שנת הרמב"ם נקבע כי הכנס השני בסדרת הכנסים הבינלאומיים על 'המשפט העברי ותרומתו לשיטות המשפט של ימינו' יוקדש לנושא: 'הרמב"ם כמשפטן'.

Jerusalem, City of Law & Justice

פתיחת הכנס הבינלאומי בנושא: Jerusalem, City of Law and Justice בבית הנשיא, בהשתתפות
הנשיא ע' ויצמן, נשיא בית המשפט העליון א' ברק, הרב הראשי א' בקשי-דורון, שר המשפטים י' נאמן

בכנס זה, שנערך בשיתוף לשכת עורכי הדין של ניו יורק, השתתפו למעלה ממאה שופטים, משפטנים וחוקרים בני דתות שונות, שבאו לירושלים ממדינות שונות, וביקשו ללמוד על תרומתו של רבי משה בן מימון, המשפטן הדגול, למחשבה המשפטית ולשאלות המשפטיות של ימינו.

בקובץ זה מתפרסמות ההרצאות שניתנו בסמינר הבינלאומי וביבליוגרפיה על חיבורים שנושאם 'הרמב"ם והחוק'.

ההרצאות ניתנו על ידי מלומדים מן הארץ ומחו"ל, והם מאירים את משנתו של הרמב"ם מזוויות ראייה שונות, כולל השוואת דברי הרמב"ם ב'משנה תורה' למשנתו הפילוסופית בספרו המונומנטאלי 'מורה הנבוכים'. המאמרים עוסקים בתחומים הבאים: הקודיפיקציה; מקורותיו של הרמב"ם; חוק ומוסר; מחשבה מדינית; החוק הפלילי; דיני המשפחה; השוואות לשיטות משפט אחרות.

בפתח הספר הובאו דברי נשיא מדינת ישראל באותה העת, מר חיים הרצוג.

ג. Jerusalem, City of Law and Justice, Jerusalem 1998; 512 p.
בשנת תשנ"ו נתקיים בירושלים כנס בינלאומי. בכנס זה צוינה הזיקה בין ירושלים לבין המשפט, לציון 3000 שנה לירושלים, בירת העם היהודי. בכנס זה, שנערך אף הוא בשיתוף לשכת עורכי הדין של ניו יורק, השתתפו כמאתיים איש מארצות שונות.

מושב הפתיחה של הכנס התקיים במשכן נשיאי ישראל בהשתתפותו של נשיא המדינה מר עזר ויצמן. כן נשאו דברים במעמד זה: נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק; שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן; ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דרור חטר ישי; נשיא לשכת עורכי הדין של ניו יורק, מר קלאוס אפלר. את הרצאת הפתיחה נשא הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון, בנושא: 'כסאות המשפט בשערי ירושלים'. נשיא המדינה הדגיש בדבריו את חשיבות המשפט בעיצוב תרבותו של העם בישראל.

פרופ' נחום רקובר, יושב ראש הכנס, הציג את מגמותיו של הכנס ואת נושאיו, ובמיוחד את זיקתה של ירושלים למשפט, וכן הציג את אחד האורחים המוסלמים, ראש המכון לתרבות האסלאם ברומא, פרופ' עבדול האדי פאלאצ'י, שנושא הרצאתו בכנס הוא צדקת היות ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראל וזכותם של היהודים לעלות להתפלל בהר הבית.

ההרצאות התפרסמו בקובץ מיוחד.

Jerusalem, City of Law & Justice

פתיחת הכנס הבינלאומי בנושא:Jerusalem, City of Law and Justice
משמאל - נשיא בית המשפט העליון א' ברק. מימין - פרופ' עבדול האדי פאלאצ'י, ראש המכון ללימודי האסלאם ברומא

ד. Law and Morals
כנס בנושא 'משפט ומוסר' נערך בשנת תשנ"ח. בכנס זה השתתפו כמה עשרות אנשי משפט ומדענים בתחום הפילוסופיה והתאולוגיה. כנס זה נערך בשטוקהולם ביזמתו של ראש כנסייה חופשית בעיר זו, פסטור בן בנסון, שהציע שהאידאות היהודיות יתנו מאורן גם בארצו. הכנס נפתח בדבריו של יוזם הסמינר, פסטור בן בנסון, והושמעו בו דברי ברכה של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שגריר ישראל בשוודיה גדעון בן עמי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פרופ' נחום רקובר והרב משה אדלמן רבה של שטוקהולם.



© מורשת המשפט בישראל

ת"ד 7483
ירושלים 91074
טלפון 026247041

לדף הראשי | HOME