|
|
סמינרים וסדנאות
"מורשת המשפט בישראל" מקיימת השתלמויות רבות כדי להטמיע את מורשת המשפט העברי וכדי להעמיק את ידיעתו והבנתו בקרב שכבות נרחבות של הציבור
סמינרים לשופטים ומשפטנים
(להרחבה לחץ כאן)
סדנאות בבתי ספר
(להרחבה לחץ כאן)
הרצאות לשופטים
(להרחבה לחץ כאן)
כינוסים בינלאומיים
(להרחבה לחץ כאן)
סמינרים לשופטים ומשפטנים
|
| |
מגמתם של הסמינרים במשפט העברי לקרב את ציבור השופטים והמשפטנים לידיעתם של מקורות
המשפט העברי ולהבנתם ולבחינת זיקתם אל המציאות של ימינו.
 אי ידיעתם של רבים את המקורות הקלסיים של המשפט העברי גורמת גם לניכור ולריחוק מן המקורות. מגמת
הסמינרים היא להפיל את המחיצות הפסיכולוגיות והאינטלקטואליות על ידי מתן הזדמנות
למשפטנים למגע בלתי אמצעי עם המקורות, להתמודדות עם שאלות מעשיות בחיי היום יום
וניסיונות לפתור בעיות עכשוויות לאור מקורות המשפט העברי.
הסמינרים - הנערכים בסופי שבוע, מיום חמישי בערב ועד מוצאי שבת - נותנים הזדמנות ללמוד בקבוצות
דיון את מקורות המשפט העברי: המקרא, המשנה והתלמוד, ספרות הפוסקים (הרמב"ם ושולחן
ערוך) וספרות השאלות והתשובות. המשתתפים חווים את חוויית הלימוד העצמי ומתמודדים באופן אישי
עם המקורות, ובדרך זו הם מתאמנים בהבנת דרך מחשבתם של הוגי הדעות של המשפט
העברי ודרך יצירתם. הסדנאות מרגילות את המשתתפים בהן להשתמש במקורות לפתרון שאלות
שונות העשויות להעסיק אותם.
בסדנאות אלה משתתפים שופטים ומשפטנים וכל מי
שמבקש לתהות על דרכו של המשפט העברי בפתרון שאלות משפטיות בנות ימינו.
בתחילת
כל סמינר ניתנת הרצאת פתיחה בנושא הסמינר מבחינת המשפט הכללי. במשך ימי הסמינר נלמד
החומר בקבוצות, ובסיום הסמינר ניתנת הרצאה מסכמת על עמדת המשפט העברי בנושא הסמינר,
ובה מודגשים עיקרי הדברים שנלמדו בסדנאות תוך הפקת לקחים ליישומם של עקרונות
המשפט העברי במשפט הישראלי.
דרך הלימוד היא במסגרת קבוצתית, 25-20 משתתפים
בכל קבוצה, בהנחייתו של מנחה מקצועי בעל ידע במקצוע ובעל ניסיון דידקטי, המסייע
בידי המשתתפים בכניסה אל מה שעשוי להיראות מבוך סבוך, ומלמדם כיצד להתמודד עם החומר
ואף להצליח במשימה זו.
חומר הלימוד בסדנאות נערך תוך שימת לב מיוחדת למגמת
הסמינרים. קטעי התלמוד מובאים מתוך מהדורות מודרניות תוך התאמתם לרמת הידע של
המשתתפים: פיסוק, ניקוד, ביאורי מילים ומונחים ותרגום ביטויים. מקורות הכתובים
באותיות רש"י מועתקים בכתב מרובע, כדי שיהיו שווים לכל נפש. עד כה נערכו עשרות
סמינרים. בכל סמינר נטלו חלק 80 -120 איש. במשרד המשפטים התקיימו שיעורים למשפטני
הלשכה הראשית.
נוסף על הסמינרים, נערכים גם ערבי עיון ובמות למשפט העברי,
ובהם ניתנת הזדמנות במסגרת של רב שיח ללמוד על גישתם של מקורות המשפט היהודיים
בשאלות העולות במדינה מודרנית בת זמננו.
לרשימה מלאה של הסמינרים שנערכו עד כה ושל המרצים בהן, לחץ כאן.
חלק מן המקורות שנלמדו בסדנאות רוכזו בחמישה קבצים, הנקראים 'סדנאות במשפט העברי', והם משמשים עתה כחומר לימוד בפקולטאות למשפטים.
|
סדנאות בבתי ספר
|
| |
בשנת תשמ"ח הוחל, באמצעות 'מורשת המשפט בישראל', בפעילות במערכת החינוך בשיתוף
המועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה ומשרד החינוך
והתרבות.
ימי עיון מתקיימים בשלב זה בחטיבה העליונה של בתי הספר התיכוניים.
בימי העיון עוסקים המשתתפים בסדנאות בקבוצות קטנות, 20 משתתפים בסדנא, בנושא משפטי
חברתי מוסרי, ובוחנים אותו לאור עקרונות המשפט במדינת ישראל ולאור המשפט העברי. תוך
כדי הלימוד, מתוודעים המשתתפים לתחומים מעולם המשפט והדמוקרטיה, כגון: הליכי
החקיקה, חוקים והצעות חוק ומערכת בתי המשפט. נקודת המוצא ללימוד היא אירוע שהוכן
לצורך הסדנא, ומשתתפי הסדנא לומדים את ה'תיק' על היבטיו המשפטיים. שיאו של היום הוא
משפט מבוים, הנערך על ידי התלמידים לדמות דמיונית, לגיבורו של האירוע. המשפט מנוהל
על ידי אישיות מעולם המשפט, בדרך כלל שופט.
שנת תשמ"ט הוכרזה כ'שנת כיבוד
החוק והמשפט', ועקב זאת גברה הפעילות בתחום הקניית ערכי החוק והמשפט במערכת החינוך.
באותה שנה התקיימו ימי עיון שהשתתפו בהם כ-25 אלף תלמידים והשתלמויות לכ-1,000
מפקחים, מנהלים ומורים.
לעיתים, נערכות הסדנאות בנושאים המוכרזים ע"י משרד החינוך כנושא החינוכי המרכזי לאותה שנה. כך, למשל, הועברו בשנת תשנ"ד סדנאות רבות בנושא "איכות הסביבה", ובשנת תשנ"ט - שהנושא המרכזי בה היה "הזכות לכבוד והחובה לכבד" - הועברו סדנאות בנושא "ההגנה על כבוד האדם".
עד כה, הוכנו ב"מורשת המשפט בישראל" מערכי שיעור לסדנאות בתשעה נושאים:
א. כבוד האדם
ב. הסגרת עבריינים
ג. נטילת החוק לידיים
ד. הצלת נפש תוך
סיכון עצמי
ה. איכות הסביבה בעידן הטכנולוגי
ו. השלום - כערך על
ז. שימוש
לרעה בזכות - כופין על מידת סדום
ח. הקרבת היחיד לשם הצלת הרבים
ט. הקונה נכס
גנוב בתום לב
הניסיון מלמד כי לסדנאות אלו, המועברות בתיכונים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים כאחד, יש יתרונות בתחומים רבים:
1. הקניית ערכי
צדק ויושר, כבוד האדם ושלטון החוק, בזיקה לנושאים חברתיים ומוסריים ולא כמושגים
מופשטים בעלמא.
2. פיתוח כושר הניתוח והחשיבה על ידי הצבת אתגר - הגעה להחלטה
שיפוטית ערכית.
3. דרכי הבעה ושכנוע תוך הבחנה בין העיקר ובין הטפל.
4. טיפוח
מודעות למהותו של המשפט העברי ולתקפותו בפתרון שאלות בנות זמננו.
5. התמודדות
ישירה עם טקסטים תלמודיים וכדומה והסרת הרתיעה מפני ה'לא נודע' על ידי מסגרת הלימוד
המשותפת.
|
הרצאות לשופטים
|
| |
מסגרות אחדות של שיעורים מיוחדים לשופטים ולעורכי דין מתקיימות בערים שונות. בחיפה
ובבאר שבע התקיימו השיעורים לשופטים במשך שנים אחדות בלשכת נשיא בית המשפט המחוזי.
|
כינוסים בינלאומיים
|
| |
המשפט העברי הפך בעת האחרונה לתחום שמשפטנים מכל רחבי העולם כולו מגלים בו עניין.
באוניברסיטאות רבות, בעיקר בארצות הברית, אך גם במדינות אחרות, הוקמו קתדראות למשפט
העברי, והעולם הגדול החל לגלות את חיוניותו של המשפט העברי. בעקבות זאת יזם משרד
המשפטים בשיתוף 'מורשת המשפט בישראל' כנסים בינלאומיים בנושא המשפט העברי בהשתתפות
שופטים, משפטנים ואנשי אקדמיה ממדינות רבות.
ההרצאות שניתנו בכנסים אלה קובצו עד כה
בשלושה ספרים:
א. Jewish Law and Current Legal Problems, Jerusalem,
1984; 253 p.
בספר זה קובצו ההרצאות שניתנו בכנס
הבינלאומי הראשון בנושא: 'התנ"ך והתלמוד ותרומתם לשיטות המשפט של ימינו', שנתקיים
בירושלים בשנת תשמ"ג.
ב. Maimonides as Codifier of Jewish Law,
Jerusalem, 1987; 325 p.
בשנת תשמ"ה מלאו, לפי
המקובל, 850 שנה להולדתו של הרמב"ם, ומשרד המשפטים של מדינת ישראל הכריז על שנה זו
כעל 'שנת הרמב"ם'. במסגרת שנת הרמב"ם, נערכו על ידי משרד המשפטים ו'מורשת המשפט
בישראל' סדרות של הרצאות, שיעורים וימי עיון במשנתו של הרמב"ם. כמו כן יצא לאור
הספר 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל' (ראה למעלה).
לרגל שנת הרמב"ם נקבע כי
הכנס השני בסדרת הכנסים הבינלאומיים על 'המשפט העברי ותרומתו לשיטות המשפט של
ימינו' יוקדש לנושא: 'הרמב"ם כמשפטן'.
בכנס זה, שנערך בשיתוף לשכת עורכי הדין של ניו יורק, השתתפו למעלה
ממאה שופטים, משפטנים וחוקרים בני דתות שונות, שבאו לירושלים ממדינות שונות, וביקשו
ללמוד על תרומתו של רבי משה בן מימון, המשפטן הדגול, למחשבה המשפטית ולשאלות
המשפטיות של ימינו.
בקובץ זה מתפרסמות ההרצאות שניתנו בסמינר הבינלאומי
וביבליוגרפיה על חיבורים שנושאם 'הרמב"ם והחוק'.
ההרצאות ניתנו על ידי
מלומדים מן הארץ ומחו"ל, והם מאירים את משנתו של הרמב"ם מזוויות ראייה שונות, כולל
השוואת דברי הרמב"ם ב'משנה תורה' למשנתו הפילוסופית בספרו המונומנטאלי 'מורה
הנבוכים'. המאמרים עוסקים בתחומים הבאים: הקודיפיקציה; מקורותיו של הרמב"ם; חוק
ומוסר; מחשבה מדינית; החוק הפלילי; דיני המשפחה; השוואות לשיטות משפט
אחרות.
בפתח הספר הובאו דברי נשיא מדינת ישראל באותה העת, מר חיים
הרצוג.
ג. Jerusalem, City of Law and Justice, Jerusalem 1998; 512
p.
בשנת תשנ"ו נתקיים בירושלים כנס בינלאומי. בכנס
זה צוינה הזיקה בין ירושלים לבין המשפט, לציון 3000 שנה לירושלים, בירת העם היהודי.
בכנס זה, שנערך אף הוא בשיתוף לשכת עורכי הדין של ניו יורק, השתתפו כמאתיים איש
מארצות שונות.
מושב הפתיחה של הכנס התקיים במשכן נשיאי ישראל בהשתתפותו של
נשיא המדינה מר עזר ויצמן. כן נשאו דברים במעמד זה: נשיא בית המשפט העליון, השופט
אהרן ברק; שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן; ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דרור חטר ישי;
נשיא לשכת עורכי הדין של ניו יורק, מר קלאוס אפלר. את הרצאת הפתיחה נשא הרב הראשי
לישראל, הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון, בנושא: 'כסאות המשפט בשערי ירושלים'.
נשיא המדינה הדגיש בדבריו את חשיבות המשפט בעיצוב תרבותו של העם
בישראל.
פרופ' נחום רקובר, יושב ראש הכנס, הציג את מגמותיו של הכנס ואת
נושאיו, ובמיוחד את זיקתה של ירושלים למשפט, וכן הציג את אחד האורחים המוסלמים, ראש
המכון לתרבות האסלאם ברומא, פרופ' עבדול האדי פאלאצ'י, שנושא הרצאתו בכנס הוא צדקת
היות ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראל וזכותם של היהודים לעלות להתפלל בהר
הבית.
ההרצאות התפרסמו בקובץ מיוחד.
ד. Law and Morals
כנס בנושא 'משפט
ומוסר' נערך בשנת תשנ"ח. בכנס זה השתתפו כמה עשרות אנשי משפט ומדענים בתחום
הפילוסופיה והתאולוגיה. כנס זה נערך בשטוקהולם ביזמתו של ראש כנסייה חופשית בעיר
זו, פסטור בן בנסון, שהציע שהאידאות היהודיות יתנו מאורן גם בארצו. הכנס נפתח
בדבריו של יוזם הסמינר, פסטור בן בנסון, והושמעו בו דברי ברכה של היועץ המשפטי
לממשלה אליקים רובינשטיין, שגריר ישראל בשוודיה גדעון בן עמי, המשנה ליועץ המשפטי
לממשלה פרופ' נחום רקובר והרב משה אדלמן רבה של שטוקהולם.
|
|
