מורשת המשפט בישראל
פרסומים
הסדרה 'חוק לישראל'
ספרי פרשנות (קומנטרים) לחוקים
סדרה זו עניינה עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי כיסוד לחקיקה
ולפסיקה על פי סדר חוקי מדינת ישראל.
ייעודו של 'חוק לישראל' הוא הפיכתו של המשפט העברי לשיטת משפט
נגישה וישימה לכל מי שיש לו שיח ושיג עם העשייה בתחום המשפט: השופט
והדיין, הפרקליט והמחוקק, החוקר והמתלמד.
המגמה להדגיש את זיקתם של העניינים הנידונים ב'חוק לישראל'
למציאות ימינו גרמה לעריכת הצעת כל נושא במקביל לסעיפי החוק הנהוג
במדינת ישראל בשלהי המאה העשרים.
צעד מהפכני לקראת עצמאות משפטית בארץ הוא חקיקת חוק יסודות
המשפט, התש"ם-1980, שביטל את הזיקה לשיטת המשפט האנגלית, ויצר
במקומה זיקה חדשה למקורות המשפט העברי.
אמנם חקיקתו של חוק יסודות המשפט לא הביאה עמה בשלב זה את
ההזדקקות למקורות המשפט העברי, המתחייבת מהוראותיו. העדר הכשרה
מספקת של השופטים והמשפטנים בשיטת המשפט העברי ורתיעה מן העיון
במקורות המשפט היהודיים גרמו לכך, שיש שביקשו לפתור שאלות משפטיות על
פי שיטות משפט זרות, ולא על פי מקורות המשפט העברי. עם זאת, ברי הדבר כי
בעתיד, הקרוב או הרחוק, תיושם שיטת המשפט העברי הלכה למעשה. דבר זה
יקרה, כשנשכיל להשתחרר מההשתעבדות לתפישות משפט נכריות, שעדיין אנו
כפופים להן בעטיין של נסיבות היסטוריות, שהביאו עלינו לא רק שלטון זרים
אלא גם שעבוד רוחני אינטלקטואלי.
הסדרה 'חוק לישראל'
ספרי 'חוק לישראל', המציעים את תשובותיו של המשפט העברי לשאלות
זמננו, יקדמו את יישומו של המשפט העברי במערכות הפסיקה במדינת ישראל,
כמתבקש מחוק יסודות המשפט, על ידי הקלת הגישה למקורות העבריים ואופן
הרצאת הדברים. כאמור, החומר מוגש במקביל לחוקי מדינת ישראל כסדרן של
הוראת הסעיפים בכל חוק. אבל החיבורים שבסדרה זו אינם עוסקים רק במה
שנאמר בהוראות החוק, אלא אף מציעים פתרון למגוון רחב של שאלות שאין להן
תשובה בחוק, מתוך הסתמכות על המסורת המשפטית העשירה שלנו, המגלה -
לפעמים בצורה מפתיעה - את דרך התמודדות חכמי ישראל עם סוגיות משפטיות
המעסיקות את המחוקק, את בתי המשפט ואת פוסקי ההלכה בימינו.
ספרי פרשנות אלה כתובים על ידי מומחים, בהרצאת דברים נוחה ובהירה,
כדי שיוכלו השופט והמשפטן בני ימינו לעקוב אחר מהלך הדברים ולהשתמש בהם
לפתרון בעיות משפטיות אקטואליות.
האתגר במפעל 'חוק לישראל' אינו רק בהקבלת מערכות המשפט העברי
להוראות החוק, ואף לא רק בניסוחם של דברים, שיהיו מובנים לבן זמננו, אלא
ביצירה חדשה, מקיפה, הממצה את הספרות המשפטית היהודית לתקופותיה:
התלמוד, שהוא היסוד לשיטת המשפט העברי; קבצי הפוסקים דוגמת הרי"ף
והרא"ש, הרמב"ם והשולחן ערוך; והאוצר העצום של ספרות השאלות והתשובות,
המציעה פתרונות מעשיים שניתנו בבתי הדין של האומה העברית מימים קדומים
ועד היום.
בבית הנשיא לרגל הופעת הסדרה 'חוק לישראל'
אף על פי שאין מגמתו של 'חוק לישראל' להציע את החומר מן ההיבט
המופשט, טבעי הדבר שבירורים עיוניים עולים מתוך הדיונים המעשיים, וממילא
אפשר יהיה ללמוד הלכה גם בנושאים חדשים שאינם מפורשים, בבחינת 'יילמד
סתום מן המפורש'.
זאת ועוד. מפעל זה יכול לשמש בסיס לחקיקה ישראלית מקורית
המבוססת על המקורות והתקדימים המצויים במסורת המשפטית היהודית.
מובן הדבר, שספרי 'חוק לישראל' עשויים לסייע לא רק בידי שופטים,
משפטנים ומחוקקים, אלא גם בידי פוסקי הלכה היושבים על מידין, שיוכלו
להיעזר בחיבורים אלה, כשהם מבקשים למלא את משימתם, שהיא פסיקה
המיוסדת על מקורות ההלכה.
בשלבים הראשונים של העשייה בהכנת 'חוק לישראל', נועצנו בגאון הרב
יוסף שלום אלישיב שליט"א, חבר בית הדין הגדול לפנים, והצענו לפניו את דרכי
העבודה ואת מגמתה. הרב אלישיב בירך על יזמת המפעל, והדגיש במיוחד את
התועלת העשויה לצמוח לפוסקים על פי דין תורה, שיוכלו למצוא מעתה את
מבוקשם בשאלות המעשיות הסבוכות, ולא ייאלצו לבסס את הכרעתם על שיקול
הדעת גרידא, משום שאינם יכולים להתעמק בעצמם בכל נושא ונושא.
מגמת לימוד התורה אינה רק ידיעתן והבנתן של סוגיות התלמוד, אלא אף
הכרת המסקנות ההלכתיות הנובעות מן הסוגיות. 'חוק לישראל' יש בו ברכה רבה
ללומדי התורה, שיוכלו לדעת כיצד נובעות מסקנות משפטיות מעשיות בחיי יום
יום מן הסוגיות התיאורטיות שבתלמוד.
עד עתה יצאו לאור שישה ספרים בסדרה זו:
1. ערבות, מאת ברוך כהנא, ירושלים תשנ"ב, 864 עמ'.
מהות הערבות. אחריות הערב כאחריות משנית.
ריבוי ערבים. זכות הערב לחזור על החייב. ערב בעד ערב, ועוד.
התוכן
סעיף 1(א) - מהות הערבות
סעיף 1(ב) - מהות הערבות
סעיף 2 - סייג לערבות
סעיף 3 - יצירת הערבות
סעיף 4 - תחומה של הערבות
סעיף 5 - שינוי בחיוב
סעיף 6 - הפטר הערב
סעיף 7 - טענות הגנה
סעיף 8 - אחריות הערב
סעיף 9 - זכות הערב לחזור על החייב
סעיף 10 - סייג לזכות הערב לחזור על החייב
סעיף 11 - דין הערב לפני שמילא ערבותו
סעיף 12 - שעבוד נכס של החייב
סעיף 13 - ריבוי ערבים
סעיף 14 - ערב בעד ערב
סעיף 15 - ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא
סעיף 16 - התחייבות לשיפוי
סעיף 17 - ערבות או התחייבות לשיפוי בשל חיוב פגום
לחץ כאן לראות תוכן מפורט וטקסט מלא
2. נזיקין, מאת אברהם שינפלד, ירושלים תשנ"ב, 512 עמ'.
קטן שהזיק. אחריות הורים. מעוולים יחד.
אחריות מעביד. תקיפה. כליאה. הסגת גבול. רשלנות. מטרדים. גרם
הפרת חוזה. אשם תורם. הפיצויים וחישובם, ועוד.
התוכן
פרק א - פרשנות
פרק ב - זכויות וחבויות בנזיקין
פרק ג - העוולות
סימן א: תקיפה
סימן ב: כליאה
סימן ג: הסגת גבול
סימן ד: רשלנות
סימן ה: מיטרדים
סימן ו: שליחת יד
סימן ז: הטעיה
סימן ח: נגישה
סימן ט: גרם הפרת חוזה
סימן י: הפרת חובה חקוקה
פרק ד - אשם
פרק ה - תרופות לעוולות
פרק ו - שונות
לחץ כאן לראות תוכן מפורט
3. עשיית עושר ולא במשפט, מאת יהונתן בלס, ירושלים תשנ"ב, 236 עמ'.
המהנה את חברו. זה נהנה וזה לא חסר. בנייה ונטיעה
במקרקעי הזולת. הפורע חובו של חברו. המציל את חברו, ועוד.
התוכן
סעיף 1(א): חובת ההשבה
סעיף 1(ב): יוזם הזכייה
סעיף 2, חלק א: זכייה שאינה כרוכה בחסרון המזכה
סעיף 2, חלק ב: נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת
סעיף 3: ניכוי הוצאות
סעיף 4: דין הפורע חוב הזולת
סעיף 5(א): דין הפועל לשמירת עניין הזולת
סעיף 5(ב): דין מי ששימשו נכסיו לשמירת עניין הזולת
סעיף 5(ג): התנגדות הזוכה לשמירת ענייניו
חוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, פרק ד: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
סעיף 21(א): הבררה
סעיף 21(ב): התשלום
סעיף 21(ג): סילוק על חשבון המקים
סעיף 21(ד): הבעלות במחוברים שסולקו
סעיף 22: ביצוע הבררה
סעיף 23: זכות המקים לרכישת המקרקעין
סעיף 24: תשלום בעד שימוש
סעיף 25: תנאי התשלום
סעיף 26: קיזוז
לחץ כאן לראות תוכן מפורט
4. השבת אבדה, מאת מיכאל ויגודה, ירושלים תשנ"ב, 651 עמ'.
חובת המוצא. אבדה שנמצאה ברשות הזולת.
אבדה שלא נמצאו בעליה. נכסים שהוזנחו. נכסי נעדר.
התוכן
סעיף 1 - הגדרות
סעיף 2 - חובת המוצא
סעיף 3 - אבדה שנמצאה ברשות הזולת
סעיף 4 - אבדה שלא נמצאו בעליה
סעיף 5 - פדיון האבדה
סעיף 6 - מכירת האבדה
סעיף 7 - נכס שהוזנח
סעיף 8 - נכס של נעדר
לחץ כאן לראות תוכן מפורט
5. שכירות ושאילה, מאת מיכאל ויגודה, ירושלים תשנ"ח, 704 עמ'.
שכירות: מהות השכירות. תום לב. המסירה, מועדה ומקומה.
אי-התאמה. חובת תיקון המושכר. מועד התשלום ומקומו. סיכול השכירות. סיום השכירות.
העברת המושכר. שאילה: מהות השאילה. סיום השאילה. העברת השאילה, ועוד.
התוכן
סעיף 1: מהות השכירות
סעיף 2: תחולה
סעיף 3: פרטים שלא נקבעו בהסכם
סעיף 4: תום לב
סעיף 5: המסירה, מועדה ומקומה
סעיף 6: אי-התאמה
סעיף 7: חובת תיקון המושכר
סעיף 8: העלמה של אי-התאמה או פגם
סעיף 9: תרופות בשל אי-תיקון
סעיף 10: פגם שאין לדרוש תיקונו
סעיף 11: שימוש ללא הפרעה
סעיף 12: חובת קבלת המושכר
סעיף 13: דמי השכירות
סעיף 14: מועד התשלום ומקומו
סעיף 15: פטור מחובת תשלום
סעיף 16: שימוש במושכר
סעיף 17: בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר
סעיף 18: תחילת השכירות
סעיף 19: סיום השכירות
סעיף 20: החזרת המושכר
סעיף 21: העברת המושכר
סעיף 22: העברת השכירות
סעיף 23: תרופות כלליות בשל הפרת חוזה
סעיף 24: תחולת חוק השומרים, תשכ"ז-1967
סעיף 25: קיזוז
סעיף 26: מהות השאילה
סעיף 27: תחולת סעיפים
סעיף 28: שלילת תרופות
סעיף 29: סיום השאילה
סעיף 30: העברת השאילה
סעיף 31: שימוש בלי החזקה
לחץ כאן לראות תוכן מפורט
6. שומרים, מאת ברוך כהנא, ירושלים תשנ"ט, 1696 עמ' (בשני כרכים).
מיהו 'שומר'? אחריות השומרים: שומר חינם, שומר שכר, שואל.
שומר שהתחייב לשמור בעצמו. סייגים לאחריות. פעולות למניעת נזק
לנכס. שומר שמסר לשומר. סיום השמירה, ועוד.
התוכן
סעיף 1(א) - התנאים הדרושים ליצירת שמירה
סעיף 1(ב) - השומר
סעיף 1(ג) - שומר שכר
סעיף 1(ד) - שואל
סעיף 2(א) - אחריות שומר חינם
סעיף 2(ב) - אחריות שומר שכר
סעיף 2(ג) - אחריות שואל
סעיף 2(ד) - חובת הודעה לבעל הנכס
סעיף 3 - שומר שהתחייב לשמור בעצמו
סעיף 4 - סייגים לאחריות השומר
סעיף 5 - תשלום השומר
סעיף 6 - עשיית פעולות למניעת נזק לנכס
סעיף 7 - שומר שמסר לשומר
סעיף 8 - שיפוי לשומר על הוצאותיו
סעיף 11 - סיום השמירה
סעיף 12 - אחריות בעל מלון על חפצי אורחיו
סעיף 13 - הגדרת "בעל נכס"
סעיף 14 - התנאה לשנות את דיני השומר
לחץ כאן לראות תוכן מפורט
ספרים נוספים נמצאים בשלבי כתיבה ועריכה:
7. חוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), מאת אברהם שינפלד.
8. שליחות, מאת מיכאל ויגודה.
9. מתנה, מאת ברוך כהנא.
10. שותפות במקרקעין, מאת מרדכי קויפמן.
11. הגנת הבעלות והחזקה, מאת יונתן בלס.
12. האחריות הפלילית, מאת שלמה אישון.
13. סייגים לאחריות הפלילית, מאת יונתן בלס.
14. חוזים - פגמים בחוזה, מאת ציון אילוז.
15. נאמנות, מאת ברוך פז.
בבית הנשיא לרגל הופעת הסדרה 'חוק לישראל'
ספרים אלה זכו להערכה רבה בקרב הקהילייה המשפטית ובקרב עולם התורה.
הספרים הפכו למופת לכתיבה מדעית, מדויקת ושיטתית, ומעתה לא יעלה על
הדעת לעסוק באחד מן הנושאים שנכתב עליהם בסדרה הזאת בלא הזדקקות
לספרים אלה. הספרים אף נזכרו פעמים רבות בפסקי הדין של בתי המשפט בארץ
ובספרות המקצועית.
עם צאתם לאור של ארבעת הספרים הראשונים בסדרה 'חוק לישראל', ערך
נשיא המדינה לשעבר, מר חיים הרצוג ז"ל, בבית הנשיא, מסיבה לציון המאורע
בהשתתפות אישים מרכזיים בתחום המשפט והתורה.
כשהספרים האלה מצויים בידי המשפטנים, שוב לא יהיו הוראות המשפט
העברי נסתרות מעיניהם, והם יוכלו לשאוב דעת במידה גדושה מן החכמה
המשפטית ותחושת הצדק של המשפט העברי, שהיו מנת חלקם של חכמינו ז"ל
דורות רבים.
ספרי עזר
א. 'מורה דרך במקורות המשפט העברי'
עד לחיבורו של הספר 'מורה דרך במקורות המשפט העברי' (ירושלים תשמ"ג;
מהדורה מעודכנת - תשנ"ד; 88 עמ'), לא היה בידי המשפטן הישראלי ספר עברי
מעין Where to Look for Your Law במשפט העברי. חיבור זה בא למלא את
החסר.
ספר זה ייעודו כשמו: הוא נועד לסייע בידי המשפטן להכיר את דרכי
השימוש במקורות הקדומים והחדשים ובכלים העומדים לרשותו: איתור החומר
שהוא מתעניין בו, ולאחר איתורו הפקת התועלת המירבית מן המקור, ואחר כן
בדיקת מקורות קדומים או מאוחרים יותר. כך, למשל, תוארו במורה הדרך
שלפנינו דרכי איתור פסק ההלכה בנושא שבסוגיה תלמודית; ומנגד - דרכים
למציאת המקורות שהסתמך עליהם מחבר 'שולחן ערוך' בפסקו.
בחיבור זה ניתנה הדעת במיוחד למהדורות החדשות של מקורות המשפט
העברי, שהמשפטן בן זמננו עשוי להתמצא בהם בקלות, הן בשל הביאורים
החדשים הנלווים למקור הן בשל תרגום המקור ללשון העברית. כמו כן צוינו דרכי
השימוש בספרות משפטית מודרנית בתחום המשפט העברי לצד מפתחות
ומילונים, ואף פוענחו ראשי תיבות וקיצורים השכיחים בספרות זו, ותרגום
לעברית של מרבית הקיצורים וראשי התיבות הארמיים.
כדי להמחיש את דרכי השימוש במקורות המשפט העברי, נבחרו דיני
השומרים לשמש דוגמה שבאמצעותה יוכל המעיין ללמוד את שיטת הדיון בנושא
זה במקורות העבריים שלב אחר שלב. דיני השומרים יסודם במקרא, ופירוטם
ופיתוחם בא בספרות התלמודית. הקורא הולך צעד אחר צעד במקורות אלה, עד
שהוא מגיע אל גיבוש פסקי ההלכה בנושא זה ברמב"ם ובשולחן ערוך. לאחר מכן,
הובאו דוגמאות מספרי השו"ת ומפסקי דין רבניים.
יתרון נוסף יצמח לו למעיין בדיני השומרים: הוא ייטיב להבין את
יסודותיו של חוק השומרים, התשכ"ז-1967, שאימץ מונחים ועקרונות מן המשפט
העברי.
בספר מובאים גם תצלומים לדוגמה מספרי העזר להכרת המשפט העברי -
כגון התלמוד, הרמב"ם, שולחן ערוך - תוך הסברת מבנה הדף של המקורות. ספר
זה, שעוצב בידי אריאל ורדי, זכה בפרס העיצוב המובחר בתחרות הספר הישראלי
הנאה לשנת 1985.
הספר הזה משמש כיום גם כספר לימוד בפקולטאות למשפטים בארץ.
הספר אף ניתרגם לאנגלית, והוא משמש ספר לימוד בפקולטאות למשפטים
באוניברסיטאות שונות בעולם ,A Guide to the Sources of Jewish Law,
Jerusalem 1994, 136 p.
ב. 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל'
לרמב"ם נתייחד מקום בכותל המזרח של היצירה היהודית ובמיוחד
בתחום המשפט העברי. חיבורו הוא הספר הראשון המקיף את כל ההלכה
היהודית. בהקדמתו לספר 'משנה תורה', אומר הרמב"ם: 'כללו של דבר: כדי שלא
יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא זה מקבץ לתורה
שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור
התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר התלמוד'.
בשני תחומים עיקריים ניכר ייחוד חיבורו של הרמב"ם: בעריכה ובניסוח.
בעריכה התווה לו דרך משלו, שכן לא סידר את הלכותיו לפי סדר התלמוד,
כמעשה קודמיו; ובניסוח - לשונו של הרמב"ם היא לשון המשנה, לשון צחה
ובהירה, כדבריו בהקדמה ל'ספר המצוות': 'כדי שיהא קל לרוב בני אדם'. משום
אמנות הניסוח, נמנה חיבורו של הרמב"ם עם ספרי המופת של היצירה ההלכתית
לדורותיה.
הספר 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל' (ירושלים תשנ"ה, 536 עמ') מביא
הלכות מתוך 'משנה תורה' בזיקה לסעיפי החוק שבתחום המשפט האזרחי, היינו
כל החוקים העתידים להוות את קודקס דיני הממונות בישראל.
ארבעת החלקים האחרונים מארבעה עשר חלקי ה'משנה תורה' יוחדו
לתחום המשפט, והם: נזיקין, קניין, משפטים, שופטים. ואכן רובן של המובאות
בקובץ הן מן החלקים האלה.
לצד כל סעיף בחוק הובאו דברי הרמב"ם בנושא שהסעיף עוסק בו, בין
שהחוק תואם את דברי הרמב"ם ובין שהוא שונה מהם.
בשולי דבריו של הרמב"ם מובא ביאור מתוך 'רמב"ם לעם' שבהוצאת
'מוסד הרב קוק'. בביאור זה צוינו מקורותיו של הרמב"ם מן התלמוד, לעתים אגב
השוואות לשיטות נוספות. כך יוכל המעיין לפנות אל המקור ששאב ממנו הרמב"ם
את הלכותיו.
אף הובאו מראי מקומות להלכות המקבילות בשולחן ערוך. מראי מקומות
אלה עשויים להרחיב את אופק ידיעותיו של המעיין ואף ללמד כיצד נפסקה
ההלכה במקורות המאוחרים.
מטרתו של קובץ זה אינה להסיק מסקנות הלכה למעשה, אלא לשמש מצע
ורקע להכרת ההלכה, אופיה ודרכיה. מן הקטעים ניתן לקבל מושג ראשוני בנושא
הנידון בסעיף המסוים של החוק.
ג. 'המשפט העברי בחקיקת הכנסת'
בספר זה, שיצא לאור בשני כרכים, הובאו דברים מתוך דיוני הכנסת שעניינם
זיקת המשפט העברי לחוקים המוצעים (ראה על כך למעלה). נשיא המדינה לשעבר,
מר חיים הרצוג ז"ל, כתב את ההקדמה לספר זה.
התוכן
כרך ראשון
פתח דבר מאת נשיא המדינה
הקדמה
התוכן לפרטיו
שער ראשון: המשפט העברי במשפט המדינה
שער שני: חוקה
שער שלישי: רשויות השלטון ומנהל ציבורי
שער רביעי: רשויות מקומיות
שער חמישי: דיני צבא
שער שישי: זכויות האדם
שער שביעי: מעמדו של היחיד
שער שמיני: בתי הדין וסדריהם
שער תשיעי: דיני עונשין
כרך שני
שער עשירי: דיני ממונות
שער אחד-עשר: הליכות מסחר
שער שנים-עשר: דיני עבודה
שער שלושה-עשר: דיני ירושה
שער ארבעה-עשר: חינוך ורווח
שער חמישה-עשר: איכות הסביבה
שער שישה-עשר: תעבורה
מפתח העניינים
מפתח שמות הנואמים
מפתח החוקים
ד. 'המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל'
בספר זה, שיצא לאור אף הוא בשני כרכים, מכונסים חלקים מפסקי הדין הנוגעים
למשפט העברי שניתנו על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים
בארבעים שנות משפט במדינת ישראל, כשהם ממוינים למדורים לפי תחומי
המשפט (ראה על כך למעלה). נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, כתב
את ההקדמה לספר זה.
התוכן
כרך ראשון
פתח דבר מאת נשיא בית המשפט העליון
הקדמה
התוכן לפרטיו
שער ראשון: המשפט העברי במדינת ישראל
שער שני: עקרונות כלליים
שער שלישי: סדרי חברה ומנהל
שער רביעי: בתי-דין וסדריהם
שער חמישי: ראיות
שער שישי: דיני עונשין
כרך שני
שער שביעי: דיני נזיקין
שער שמיני: דיני חיובים
שער תשיעי: דיני קניין וקניין רוחני
שער עשירי: משפט מסחרי
שער אחד-עשר: דיני עבודה
שער שנים-עשר: פרשנות
מפתח העניינים
מפתח המקורות
מפתח פסקי הדין
מפתח שמות השופטים
ה. 'אוצר המשפט' - מפעל הביבליוגרפיה של המשפט העברי
מטרתו של מפעל הביבליוגרפיה של המשפט העברי היא רישום מרוכז ושלם של
ספרים, מאמרים וכתבים אחרים בתחום המשפט העברי בלשון העברית ובלשונות
אחרות.
במסגרת מפעל זה, יצא לאור בשנת תשל"ה הכרך הראשון של 'אוצר
המשפט' (ירושלים תשנ"א, 592 עמ'). בספר כ 12,000 ערכים, ובהם החומר שנכתב
בתחום זה בעברית עד סוף שנת תשל"ג. מאז הופעת הכרך הראשון של 'אוצר
המשפט', נכתבו מאמרים וחיבורים רבים בתחום המשפט העברי, ועל כן יצא לאור
כרך שני של 'אוצר המשפט', בשנת תשנ"א, ובו כ 9,000 ערכים. בשנת תש"ן, יצא
לאור הספר 'ביבליוגרפיה רב לשונית למשפט העברי', The Multi Language
Bibliography of Jewish Law, ירושלים תש"ן, 592 עמ', הכולל את החומר
שנכתב בלשונות זרות שונות עד סוף שנת 1987, ובו כ 15,000 ערכים.
הערכים המוצעים ב'אוצר המשפט' מקיפים תחומים רבים ומגוונים בחיי
הפרט והכלל, המוסר והחברה, וזאת בשל טבעו של המשפט העברי, החובק
בזרועותיו את מערכת החיים כולה. לפיכך יש בספר מגוון ערכים, כגון: דת
ומדינה, הגנת הסביבה, הזרעה מלאכותית, הפלה מלאכותית, הריגה מתוך חמלה,
זכויות האדם, חנינה, ירושלים, כבוד הבריות, מוסר, ניתוחי מתים, צבא
ומלחמה, קראים, תורת המשפט וכיוצא באלה. תשומת לב מיוחדת ניתנת בספר
לערכים שיש בהם עניין בימינו. אף ניתנה הדעת למשפט העברי בזיקתו לחוקי
מדינת ישראל. עיון בערכי הספר הזה מראה בעליל כי 'ליכא מידי דלא רמיזא
באורייתא', כיוון שבכל תחום ונושא יש לו למשפט העברי מה לומר. כל המבקש
לבחון נושאים ותחומים אלה ולנסות להחיל את המקורות היהודיים על המציאות
של ימינו, ימצא אפוא בספר זה כלי ראוי לתכלית זו.
בחיבור זה נזכרו ספרים ומונוגרפיות, מאמרים וערכים מתוך כתבי עת,
קבצים, ספרי יובל, ספרי זיכרון ואנציקלופדיות. צוינו בו גם עבודות גמר ועבודות
מחקר, אף אלה שלא נדפסו, וזאת משום התועלת שניתן להפיק מהן. המעוניין
יוכל אל נכון להשיגן לעיון בספריות האוניברסיטאיות.
מיון הערכים נעשה בסדר שיטתי. עם זאת המטרה הראשונה היא להקל על
המעיין במציאת מבוקשו. משום כך, יש שערך המשתייך לתחומים אחדים נרשם
בפרקים שונים שעניינם בתחומים אלה. במפתח העניינים שבסוף הספר הובאו גם
מושגים שאינם כשמות המדורים.
החומר נערך במדורים השונים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.
מאמרים שונים של מחבר אחד הובאו לפי זמן פרסומם. תגובות וביקורות על
ספרים הובאו בערך של הספר שהם מתייחסים אליו.
'אוצר המשפט' הפך מאז צאתו לאור לכלי עזר ראשון במעלה לשימושם של
החכם והמשפטן, החוקר והמחנך, המחוקק, השופט והדיין היושבים על מידין, כל
אחד בתחום עיונו ועיסוקו.
ספר זה זיכה את מחברו בפרס ירושלים על שם הרב קוק ז"ל.
התוכן
א. יסודות ההלכה ומהותה
ב. מקורות
ג. המשפט העברי בכללו
ד. המשפט העברי במדינת ישראל
ה. משפט השוואתי
ו. סדרי חברה ושלטון
ז. בתי דין וסדריהם
ח. עדות, ראיות
ט. שטרות (קבצים. נוסחאות)
י. עונשין
יא. מעמדו של היחיד
יב. משפחה. ירושה
יג. נזיקין
יד. קניין וחוזה
טו. מושגים שונים
טז. ספרי שימוש
יז. תולדות חכמים ושיטותיהם
לחץ כאן לראות תוכן מפורט וטקסט מלא
ו. 'ניבי תלמוד'
הלשון העברית עשירה בניבים שמקורם בתקופות שונות בחיי עם ישראל מתקופת
המקרא ועד ימינו. בספר 'ניבי תלמוד - אמרות, פתגמים ומטבעות לשון מתחום
המשפט - ביאורם, הוראתם ושימושם' (ירושלים תשנ"א, 448 עמ'), שנערך על ידי
פרופ' נחום רקובר בהשתתפות השופט רפי יעקובי, הובאו ניבים שלוקטו בעיקרם
מן המשנה והתלמוד, וקצתם ממקורות אחרים בספרות חז"ל. המשותף לניבים
הללו הוא המשמעות המשפטית הגלומה בהם, כשבביאורי הניבים הודגמה
משמעות זו במקורה ובהשתלשלותה. לצד ניבים אלה הובאו כללים מתורת
המשפט ומטבעות לשון מן המשא ומתן התלמודי. יצוין שאף על פי שהניבים הם
מתחום המשפט, רבים מהם הפכו לחלק מביטויי התרבות האנושית, השגורים בפי
כל משכיל עברי.
יסוד משפטנו הלאומי במשנה ובתלמוד, וממקורות אלה נלקטו הניבים.
אמת, הספרות המשפטית העברית זכתה להתפתחות ענפה ומאלפת מאז חתימת
התלמוד במאות ספרי הלכה ובמאות אלפי שאלות ותשובות. עם זאת, נתקיימו
ניבי התלמוד בתשתיתה של הלשון בכל התקופות כולן. אכן, יש ביטויים שכבר
בתקופת התלמוד היו למעין פתגמים וגבישי לשון, ויש שנעשו פתגמים רק בתקופה
שלאחר התלמוד.
התלמוד, יצירת המופת הספרותית המרכזית בחיי העם במשך דורות, אינו
מוכר לצערנו לחלק גדול מן העם בימינו, משום שעם זניחת המסורת נזנחו גם
אוצרות הספרות היהודית המסורתית, שהם המסד לכל ערכינו הלאומיים. זניחה
זו, בלא ספק, זניחה זמנית היא. הנה כי כן, בימים שאנו עדים בהם לנפילת 'מסך
הברזל' ולקיום החזון המקראי 'ושבו בנים לגבולם' (ירמיהו לא, יז), מתגברת
והולכת התקווה גם להריסת המחיצות המדומות, המפרידות הפרדה תרבותית
רוחנית בין חלקי העם היהודי, ולשיבת עם ישראל ל'גבולו' הרוחני.
הניבים ערוכים בסדר אלפביתי. נוסף לדברי ההסבר לכל ניב ולהדגמת
השימוש בו, הובאו עניינים שאינם הכרחיים להבנתו, אך יש בהם כדי להבהיר
יותר את משמעותו או תחולתו.
ספר זה מיועד הן למי ששנה במקורותינו הן למי שלא שנה בהם. מי שזכה,
קרא ושנה, יצא נשכר משינון 'גרסא דינקותא', ואף יוכל לעמוד ביתר ייחוד על
משמעותם של מטבעות לשון שעיקרם ידוע לו, אולם אין הוא מכיר את גופם.
למורים, לתלמידים, למשפטנים ולכל משכיל עברי עשוי ספר זה לשמש
מקור לא אכזב להעשרת הלשון ולגיוונה. לבלשנים ולחוקרים יוכל הספר להוות
בסיס למחקרים לשוניים ולבירור דרכי ההבעה והניסוח של הניבים.
מחקרים
א. 'סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי'
בסדרה זו, שיצאה לאור על ידי משרד המשפטים, נתפרסמו 60 מחקרים, רובם
נכתבו כמחקרי עזר להצעות חוק שהוכנו במשרד המשפטי. רבות מהצעות חוק
אלה נתקבלו בינתיים כחוקים בכנסת.
מקצת מן המחקרים האלה יצאו לאור בספרים שהוקדשו לתחומים
מסוימים, והם: 'המסחר במשפט העברי', 'עושר ולא במשפט', 'שלטון החוק
בישראל', 'זכות היוצרים' ו'איכות הסביבה'. חלק מן המחקרים עתידים
להתפרסם גם בשפה האנגלית.
ב. 'המסחר במשפט העברי'
המשפט העברי, המקיף בסוגיותיו את מכלול חיי הכלל והפרט כאחד, מייחד
מקום להליכות המסחר, לרבות מערכת היחסים בין הלקוח והמוכר, בין הצרכן
והיצרן, בין היצרנים לבין עצמם, בין הנושה ללווה ובין החייבים לבין עצמם.
בספר 'המסחר במשפט העברי' (ירושלים תשמ"ח, 282 עמ'), קובצו
מחקרים אחדים, מהם בנושאים קלסיים ומהם בנושאים שהזמן גרמם, בתחומים
שבהם המסחר והמשפט נושקים זה בזה, כאשר המשפט מבקש להביא לאיזון
צודק בין האינטרסים המנוגדים של הנפשות הפועלות בתחומי המסחר והכלכלה.
מחקרים אחדים שפורסמו בספר זה חוברו לרגל עבודת החקיקה במשרד
המשפטים ובכנסת בשלביה הראשונים. בכמה מהצעות החוק באה לידי ביטוי
הזיקה בין הצעת החוק לבין המשפט העברי תוך הסתמכות על מחקרים אלה.
השער הראשון, שעניינו 'הגנת הצרכן', יסודו במחקר שנעשה בעקבות
הכנתה של הצעת החוק שנתגבשה לימים בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981,
המבקש לתת תשובה לנושא שיסודותיו עתיקים כעתיקותו של המסחר, אך היקפו
גדל, ובעיותיו הוחרפו בשנים האחרונות.
המחקר ב'תקנת השוק' נעשה במסגרת הכנת חוק המכר, התשכ"ח-1968,
המסדיר את מצבו המשפטי של מי שקנה נכס ממי שלא היה רשאי למכרו. המחקר
מציע את גדריה של 'תקנה' זו במקורות העבריים במקביל למה שנקבע בחוק
המכר.
שאלה שעדיין לא הוסדרה בחקיקה הישראלית עד היום נבחנת בשער
הרביעי של הספר, והיא תחרות בלתי הוגנת - או 'הסגת גבול' במקורות העבריים -
בין סוחרים או בין יצרנים וספקים. ההגנה מפני תחרות פוגעת בהכרח בעקרון
חופש המסחר, וצריך למצוא את האיזון הנאות בין שתי המגמות המנוגדות הללו.
נושא זה שייך לתחומים העומדים בתווך, בין המשפט ובין המוסר. בנושא זה מציע
הספר את הדגם המצוי במקורות העבריים.
בעקבות ירידת ערך הכסף, הפכה שאלת הפיצוי על עיכוב כספים לבעיה
חריפה במיוחד בחיי הכלכלה בישראל. המחוקק הישראלי ביקש לתת תשובה
משפטית לבעיה זו בתיקון החוק, כשזיכה את הנפגע לקבל הפרשי הצמדה וריבית
כפיצוי על אבדן ערך כספו. במחקר 'פיצויים על עיכוב כספים', ניתן הבסיס
לפיצויו של הנפגע לאור מקורות המשפט העברי.
השער הראשון והשער השני תורגמו לאנגלית ויצאו לאור בשם:
Ethics in the Marketplace - A Jewish Perspective, Jerusalem 2000, 144 p.
ג. 'עושר ולא במשפט'
עניינו של הספר 'עושר ולא במשפט' (ירושלים תשמ"ח, 242 עמ') הוא האופנים
שנהנה בהם אדם מחברו הנאה שיש לה ערך כספי בלא שתהיה לו זכות משפטית
לקבלה. השאלה המרכזית היא: האם המהנה זכאי לקבל מן הנהנה תמורה בעד
הנאתו; ואם כן, באיזו מידה הוא זכאי לכך? מאחר שלא הוסכם על תשלום בעד
ההנאה, אין אפשרות לתבוע אותו על יסוד הסכם. כן אין אפשרות לתבוע את
התשלום על פי עילת נזיקין, כשהמהנה אינו ניזוק מהנאתו של הנהנה. כלום העדרן
של עילות תביעה אלו שולל את זכות המהנה לתמורה? או שמא, אף על פי כן יש
למהנה זכות כלפי הנהנה?
ויש שהנסיבות להוצאת הכספים לטובת הזולת הן בעלות משמעות
לענייננו. כך, למשל, אדם מוציא כספים להצלת חייו של פלוני שנפגע או להצלת
רכושו של פלוני: היש הצדקה לזכות את המהנה לקבל את הכספים שהוציא? כאן
קיים גורם של מתן עידוד לאדם, כדי שייחלץ לפעולת הצלה, ואף יוציא כספים
למטרה זו. השאלה היא, האם יש ביטוי לעידוד המציל גם בזכויותיו להשבת
הכספים שהוציא? יתר על כן, כשמדובר בהצלה גופנית, מה דינו של המציל לעניין
השבת הוצאותיו? אם מחה הניצול כנגד המציל, וביקשו שלא יוציא כספים
להצלתו, והודיע שלא ישיב למציל את הוצאותיו, כלום נחשב האדם לבעלים של
גופו, שיהא רשאי לצוות על הימנעות אחרים מהצלתו, ובכך אף להיפטר מתשלום
הוצאות שהוצאו על ידי אחרים להצלתו?
חוק עשיית עושר ולא במשפט, שחקקה הכנסת בשנת תשל"ט-1979, זנח את
עקרונות המשפט האנגלי, ואימץ את גישת המשפט העברי. במבוא להצעת החוק
נאמר: 'החוק המוצע מאמץ את גישת המשפט העברי בנקודות אחדות: הוא מזכה
בהשבה את המשביח נכסי חברו; הוא מאמץ את העקרון של "זה נהנה וזה לא
חסר" כשיקול לפטור את הנהנה מהשבה; והוא מזכה את המציל רכושו של חברו
בשיפוי על הוצאותיו, במטרה לעודד פעולות הצלה'.
מעתה יש לפרש את האמור בחוק לאור המשפט העברי, וזאת מן הטעם
שיש לפרש את החוק לאור מקורותיו, ואת החסר בחוק יש למלא תוכן מן המשפט
העברי לאור חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980.
מהם עקרונות מורשת ישראל בתחום עשיית עושר ולא במשפט? תשובה
לכך ניתן למצוא בספר זה, שיש בו חמישה שערים העוסקים בתחומים המרכזיים
של החוק, ואלו הם: 'זה נהנה וזה לא חסר'; העושה סחורה בנכס חברו; אדם
שקיבל טובת הנאה עקב שליחותו; הצלת רכוש - שיפוי על הוצאות המציל; הצלת
נפש - שיפוי על הוצאות המציל.
הספר מציע בפני הקורא את החומר והלבנים ששימשו ל'בנייתו' של החוק
החדש ואת המקורות הרעיוניים שעמדו לפני המחוקק בשעה שגיבש את נוסח
עקרונות החוק. הספר מסייע להבין טוב יותר את משמעו של החוק ואת הפתרונות
שמציעים מקורות המשפט העברי להרבה מן השאלות בתחום חשוב זה.
שלושת השערים הראשונים תורגמו לאנגלית ויצאו לאור בשם:
Unjust Enrichment in Jewish Law, Jerusalem 2000, 232 p.
ד. 'סדר הדין'
הספר 'סדר הדין, על פי מקורות המשפט העברי, תקנות הדיון ופסיקת בתי הדין
הרבניים בישראל' (ירושלים תשמ"ו, 558 עמ'), מאת פרופ' אליאב שוחטמן, הוא
ניסיון ראשון להציג את שיטת הדיון של המשפט העברי על פי הסיווג המשפטי
המודרני המקובל בימינו, תוך שימת לב מיוחדת למצב המשפטי בבתי הדין
הרבניים של מדינת ישראל.
החיבור מבוסס על מקורותיו הקלסיים של המשפט העברי מחד גיסא, ועל
פסיקת בתי הדין הרבניים בישראל בעשרות השנים האחרונות מאידך גיסא.
מדובר במאות פסקי דין, רובם פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול לערעורים,
שבחלקם הגדול לא נתפרסמו כלל. זוהי אפוא הפעם הראשונה שניתנת אפשרות
לציבור המשפטנים במדינת ישראל להכיר מקרוב את מערכת כללי סדר הדין של
המשפט העברי, הן מן הבחינה העיונית הן מן הבחינה המעשית, כפי שבאו לידי
ביטוי בשיפוטם של בתי הדין הרבניים במדינת ישראל.
הספר עוסק בתחום הדיון האזרחי, ומשולבים בו גם כל פסקי הדין של בית
הדין הגבוה לצדק הנוגעים לסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים בישראל בתחום
זה. כמו כן כולל החיבור השוואות עם ההסדרים המקבילים בבתי המשפט
האזרחיים, לאור תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
התוכן
הקדמה
פרק ראשון: בית הדין וסדריו
פרק שני: בעלי הדין וייצוגם
פרק שלישי: מקום השיפוט
פרק רביעי: כתבי טענות
פרק חמישי: הזמנה לדין
פרק שישי: מועד הדיון
פרק שביעי: סילוק התביעה על הסף, ביטולה, השעייתה או זניחתה
פרק שמיני: אי-התייצבות לדיון
פרק תשיעי: הדיון
פרק עשירי: הצעת פשרה לבעלי הדין
פרק אחד-עשר: טענות בעלי הדין
פרק שנים-עשר: עדים וראיות
פרק שלושה-עשר: חקירת בעלי הדין והעדים
פרק ארבעה-עשר: רישום פרוטוקול
פרק חמישה-עשר: פסק הדין
פרק שישה-עשר: סעד טפל: ריבית והצמדה והוצאות המשפט
פרק שבעה-עשר: סעד ארעי: עיקול נכסים, צו מניעה ועיכוב יציאה מן הארץ
פרק שמונה-עשר: סתירת הדין
פרק תשעה-עשר: הערעור
מפתח עניינים
מפתח מקורות
ה. 'אסמכתא - חיוב וקניין במשפט העברי'
הספר 'אסמכתא - חיוב וקניין במשפט העברי' (ירושלים תשמ"ח, 465 עמ'), מאת
פרופ' ברכיהו ליפשיץ, הוא מחקר בסיסי באחת מן הסוגיות החשובות בדיני
החיובים, ה'אסמכתא'. השיטה המקובלת לפירושה של סוגיית האסמכתא, זו
הרואה בהעדרה של סמיכות הדעת בעסקאות המוגדרות כאסמכתא סיבה
לביטולן, לא הצליחה בניסיונותיה להתאים בין המקורות השונים. בספר - שיצא
לאור בשיתוף המכון לחקר המשפט העברי שליד האוניברסיטה העברית והוצאת
מאגנס - מוצעת דרך חדשה להבנת 'האסמכתא', תוך הסתמכות על שיטתם של
הגאונים, שראו באסמכתא משום הבטחה: הבטחה אינה קונה, משום שהיא קניין
עתידי, ואינה קניין מיידי. לנושא זה מצטרפים הדיונים על התנאי והערבות.
ו. 'שלטון החוק בישראל'
בספר 'שלטון החוק בישראל' (ירושלים תשמ"ט, 248 עמ'), נידונות כמה משאלות
היסוד בהבנת מושג החוק במקורות היהודיים. רעיון שלטון החוק טבוע בעצם
הוויתו של עמנו, שכן מושג המשפט בעם ישראל אינו מצטמצם לשמירת הסדר
הציבורי וקביעת נורמות של התנהגות לכלל ולפרט. ייעודם המרכזי של אברהם,
אבי האומה, ויוצאי חלציו, הוא הגשמת המשימה הבלתי פוסקת למיזוג הרמוני
ושלם בין המשפט ובין הצדק, לעשיית משפט המבוסס על אדני הצדק בעולם כולו,
כדברי המקרא: 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך
ה' לעשות צדקה ומשפט' (בראשית יח, יט).
המשפט בישראל הוא בגדר תורת חיים לפרט ולכלל, במובן הרוחני
והמוסרי, המעניקה איכות חיים הולמת למחזיקים בה, ונותנת חיים במשמעות
של קיום פיזי לפרט ולאומה.
בספר שלפנינו נידונים היבטים מסוימים של שלטון החוק. בשער הראשון,
'המשפט כערך אוניברסלי', מובאים עיונים המבטאים את השקפת מקורותינו
בדבר מרכזיותו של המשפט לא רק בעם ישראל אלא אף אצל שאר האומות - במין
האנושי בכללו ('בני נח'). עם זאת, עצם קביעתן של נורמות משפטיות בחוק כתוב,
אין בה משום מילוי החובה להשלטת המשפט, שכן תכליתו של המשפט היא עשיית
צדק ומניעת עוול והצלת עשוק מיד עושקו. החובה המוטלת על בני נח לקיים
מערכת משפטית מתוקנת יוצרת אפוא מכנה משותף בין ישראל ובין אומות
העולם בתשתיתם החיונית ביותר של חיי החברה.
אחת משבע המצוות שנצטוו בהן בני נח היא מצוות 'דינים'. 'בני נח' הם הביטוי
לכלל האנושות. בימי המבול נכחד העולם כולו, ונותרו רק נח ובניו, כך שבני נח
הם בני כל העולם.
מצוות 'דינים' אינה רק בגדר חיוב כלפי הבורא, אלא היא בעלת תוכן
משפטי, בין אדם לחברו, ואי מילויה מלווה בסנקציה עונשית. בירורה של חובה זו
הוא עניינו של השער הראשון.
עקרון שלטון החוק, עניינו אינו רק בקביעת נורמות של התנהגות, אלא
בביסוסו של החוק על יסודות של צדק ויושר ובהפעלתו בלא הפליה ובלא שרירות.
חוק הנוגד את ערכי היסוד של האנושות אינו מקיים את החובה של קיום שלטון
החוק, ומי שמילא אחר הוראות חוק אלה, עלול לעמוד לדין דווקא על שמילא את
הוראות החוק ולא סירב להן. על פי עקרון זה, נחרץ דינם של פושעי המלחמה בבית
הדין הבינלאומי בנירנברג לאחר מלחמת העולם הראשונה.
לאחרונה, אנו עדים לצמיחתן של קבוצות חברתיות הנושאות את השם 'בני
נח', החפצות להכיר את מהותם של האידיאלים המונחים בבסיס החיובים
המוטלים עליהם.
לפני שנים אחדות אף הכריז הקונגרס בארצות הברית, לרגל יום הולדתו
התשעים של האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון מליובאביץ', על מחויבות בני
העם האמריקאי לערכי מוסר ואתיקה, כפי שהם באים לידי ביטוי בשבע מצוות
בני נח.
שער זה תורגם לאנגלית ויצא לאור בשם:
.Law and the Noahides, Jerusalem, 1998; 148 p.
לעקרון 'שלטון החוק', התופש מקום מרכזי בסוגיית זכויות האדם, שתי
בחינות: הבחינה הפורמלית, ולפיה ההסדר המשפטי הוא הקובע איסורים
והיתרים מחייבים; והבחינה המהותית, שמשמעותה היא, שעל החוק עצמו
להיבחן לאור מערכת ערכים העומדת מחוץ לטכניקה המשפטית. בחינה מהותית
זו של שלטון החוק, המקובלת כיום, הוצבה כתנאי להכרה בתוקפו של החוק כבר
בימים קדומים, כשנבחנה חוקיותם של דיני המלכות. ואכן הכיר המשפט העברי
בחוקיותם של דיני המלכות - מלכות ישראל ומלכות נכרית - על פי הכלל 'דינא
דמלכותא דינא', אולם לא תבע מן האדם ציות לדינים אלה בצורה עיוורת, אלא
הציב סייגים להכרה בהם מתוך בחינת תוכנם: דיני המלכות לא הוכרו כבעלי
תוקף חוקי אם הם פגומים בשל חריגה מסמכות, או משום שהדין הוא דין מפלה.
כמו כן לא הכיר המשפט העברי בתוקפן של הוראות שרירותיות או בענישה
קיבוצית. רק משעמד דין המלכות במבחן החוקיות, הוא נמצא כשיר לבוא בקהל
הדינים המחייבים גם מנקודת השקפתו של המשפט העברי. הנה כי כן, עצם
ההכרה בחוקי המלכות והסייגים להכרה זו יש בהם מן המאלף. לנושא רחב זה
מוקדש השער השני בספר.
אמות המידה למינהל תקין מבחינת שלטון החוק הן עניינו של השער
השלישי. כאן מבוררות חובותיהם של עובדי הציבור במילוי תפקידם, שבמקביל
לחובותיו של השופט, עליהם להכריע בשאלות המובאות לפניהם בלא פניות
אישיות ובלא משוא פנים. המקורות המקראיים, שמשמעותם היא מוסרית כללית
בעיקרה - כגון: 'והייתם נקיים מה' ומישראל', 'ועשית הישר והטוב' - הפכו לאחר
מכן לכללי יסוד, ועל פיהם נקבעו תקני ההתנהגות של עובדי ציבור. כאן מודגשת
כפיפות הכול לחוק, אף מעצבי החוק: 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'. צא
וראה: רעיון החסינות, המוכר עדיין במדינת ישראל בצורה רחבה, זר הוא
להשקפה היהודית בדבר שוויון הכול בפני החוק.
שיבוש ההליך השיפוטי כתוצאה של אלימות מחייב לא אחת התמודדות
במישור המשפטי. המובא בשער הרביעי מלמד כי התופעה של אלימות הגורמת
לשיבוש הליכי משפט היא תופעה עתיקת יומין. המשפט העברי נותן תשובות
הולמות להסרת החשש לאיום על העד ולהשפעה על תוכן עדותו. ואמנם שופטי
ישראל התמודדו לא פעם עם התופעות החריגות, ו'קלקלו' את השורה של סדר
הדין כדי לעשות דין עם מפירי הסדר.
הצורך לנטות מן הדין הקבוע לשם השלטת החוק והדרכים שנקבעו לשם
כך ב'הוראת שעה' וב'דין המלך', נידונים בשער החמישי, העוסק באפשרות
להסתייע ב'עד מדינה'. ל'עד מדינה' יש עניין אישי להעיד, משום רצונו לקבל את
טובת ההנאה שהובטחה לו. מכאן שלפי הדין הקבוע - עדותו פסולה. יש ליתן את
הדעת גם לעובדה שעד מדינה הוא עבריין שהיה שותף לעברה, וניתן אפוא לחשוד
שיש לו עניין להטיל את האשמה על כתפי שותפיו לפשע. הסמכות לחרוג מן
הכללים הקבועים, כשהשעה צריכה לכך, הוענקה הן לבית הדין הן למלך, והמושג
'מלך' נתפרש לעניין זה במובן רחב: כשאין מלך, הסמכות מסורה לכל מי שהוא
מנהיג הדור. אמנם סוגי העברות והנסיבות האישיות והחברתיות, המצדיקים את
הפעלת הסמכות לחרוג מן הדין הקבוע לצורך שעה ולתיקון המדינה, לא הוגדרו
בצורה נוקשה, אבל דווקא משום כך נצטוו השופטים להפעיל את סמכותם, תוך
הקפדה מיוחדת שלא לחלל את כבוד הבריות.
כוחו של עד במשפט נובע מן האמון בדבריו, בלא שיהא צורך להשביעו. כדי
למנוע מן העדים להעיד שקר, נקבע כבר במשנה שמאיימים על העדים, היינו
שמעמידים אותם על חומרת עדות שקר ועל גנותו של המעיד עדות שקר. בדיני
נפשות כולל ה'איום' את תיאור התוצאות החמורות הצפויות למעיד עדות שקר.
ברם, יש שהשופט סבור שאין די באיום גרידא, וכי רק השבועה עשויה להרתיע את
העד מלהעיד עדות שקר, ואז הוא רשאי להשביע את העד על אמיתות דבריו.
גישתו העקרונית של המשפט העברי והסייג שבו, ולפיו רשאי בית המשפט להשביע
את העד, כשיש יסוד להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת, אומצו על
ידי המחוקק בישראל. הבסיס העיוני בנושא זה מוסבר בשער השישי.
ז. 'זכות היוצרים במקורות היהודיים'
הדין החל בארץ בתחום זכות היוצרים הוא ביסודו החוק האנגלי בתוספת שינויים
אחדים שחוקקה הכנסת. אחד החידושים שנתקבלו בתחום זה הוא זכות היוצר
שתיקרא יצירתו על שמו. זכות זו ידועה במקורות היהודיים כבר מקדמת דנא,
והצעת החוק בנידון זה מסתמכת על מקורות המשפט העברי (ראה על כך למעלה).
הספר 'זכות היוצרים במקורות היהודיים' (ירושלים תשנ"א, 518 עמ') בוחן
את תולדותיה של זכות היוצרים במקורות היהודיים, ובמיוחד את מוסד
ה'הסכמות' לספרים, שתרם הרבה לפיתוח הרעיונות המונחים כיום בבסיס זכות
היוצרים.
יש בספר שני שערים. הראשון דן בדרכי גיבושה של זכות היוצרים,
ביסודות הרעיוניים שזכות היוצרים עומדת עליהם ובבחינת תחומי ההגנה הניתנת
ליוצר בדבר יצירתו. עניינו של השער השני של הספר הוא ההסכמות לספרים
כיסוד לזכות היוצרים. עם המצאת הדפוס, אנו עדים להופעתן של ה'הסכמות'
לספרים, ובהם: דברים בשבח הספר, מתן הכשר להדפסת הספר, היתר להדפסת
הספר כנדרש על פי תקנה מיוחדת, איסור על אחרים לחזור ולהדפיס את הספר.
ספר זה עוסק רק בבחינה האחרונה.
תופעה משפטית חדשה זו של הסכמות היא תוצאתה של מציאות חדשה
בתחומי הכלכלה והפצת התרבות. חיבור זה דן בהליכי התפתחותה של התופעה,
במכשולים שעמדו בהפעלתה ובדרכים ששימשו להסרתם של מכשולים אלה.
תופעת ההסכמות היא פרק במסכת המשפטית של 'זכות היוצרים' ו'הקניין
הרוחני' בכללו. השער הראשון של החיבור עוסק בזכותו של המחבר כמחבר,
והשער השני דן בזכותו של המחבר כמדפיס וכמוציא לאור ובזכותם של
המדפיסים בכלל.
בהסכמות באו לכלל ביטוי הדרכים לאיזון בין האינטרסים השונים: זכותו
של היוצר ליהנות מפרי עמלו והמונופולין הכרוך בה מחד גיסא; טובת הכלל,
לרבות האדרת לימוד התורה מאידך גיסא.
ההסכמה הפכה להיות ענף משפטי משוכלל בהלכה העברית. ענף זה זכה
להגדרה, לביסוס, לפיתוח ולשכלול אגב דיונים הלכתיים. דיונים הלכתיים אלה
מצויים בעיקרם בהסכמות גופן. ואולם מאחר שההיסטוריה של ההסכמות מלווה
הפרות חוזרות ונשנות, נידונו ההסכמות הרבה בתשובותיהם של חכמי ההלכה,
שניתנו בעקבות התדיינויות משפטיות. אף תשובות אלו הן אבני בניין בחיבור זה.
התוכן
הקדמה
שער ראשון: עקרונות זכות היוצרים
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: 'גניבת דברים' והחובה לומר דבר בשם אומרו
פרק שלישי: גניבת דברי תורה
פרק רביעי: זכות המחבר בהדפסת יצירתו
פרק חמישי: זכות היוצר לאבד יצירתו
פרק שישי: סיכום
שער שני: ה'הסכמות' לספרים כיסוד לזכות היוצרים
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: ראשית ההסכמות
פרק שלישי: היסודות המשפטיים של ההסכמות
פרק רביעי: הגנה על האינטרס הציבורי
פרק חמישי: אנאלוגיה של איסור ההסכמות לנדרים
פרק שישי: שימוש חלקי בספר המוגן, והדפסה בשינוי
פרק שביעי: סחירותה של ההסכמה
פרק שמיני: שניים המתחרים על קבלת הזכות להדפיס
פרק תשיעי: זכותו של המחבר עצמו בהשוואה למדפיס
פרק עשירי: הגבלות בהגנה שבהסכמה
פרק אחד-עשר: סאנקציות
פרק שנים-עשר: סוף דבר - ה'הסכמות' והגנת המו"ל במשפט הישראלי
מפתחות
ח. 'איכות הסביבה'
המחקר בנושא איכות הסביבה נערך בזמנו לבקשת משרד החוץ, לקראת הוועידה
הבינלאומית הראשונה בנושא האקולוגיה, שנתקיימה בשטוקהולם, קודם שתפס
תחום זה את מקומו הראוי לו בקהילה הבינלאומית. היום הרגישות לאיכות
הסביבה ולהגנתה מפותחת מאוד, ובמדינות אחדות נושא זה תופס מקום מרכזי
במצען של מפלגות. התודעה בדבר שמירת איכות הסביבה הולכת וגוברת גם
בחברה הישראלית.
הדרכים להגנת הסביבה הן שונות. הנטייה המסתמנת בעת האחרונה היא
הגברת המודעות לנושא זה תוך הבלטת ההיבטים המוסריים והפילוסופיים שלו,
זאת לצד הצעת פתרונות משפטיים, הקובעים נורמות חדשות שיש בהן כדי להגן
על הסביבה.
בישראל עדיין אין חוק מיוחד המקיף את הנושא כולו, אלא רק הוראות
חוק הבאות להסדיר עניינים אחדים הקשורים לאיכות הסביבה. הוראות אלו
מפוזרות בחוקים שונים, הן חוקים שעניינם הישיר הוא איכות הסביבה הן חוקים
בעלי אופי כללי, כגון: דיני הנזיקין, דיני העונשין, חוקי בריאות הציבור ודיני
התכנון והבנייה.
הספר 'איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים'
(ירושלים תשנ"ד, 160 עמ'), הינו הרחבה של המחקר המקורי. בין פרקי הספר:
שמירת הטבע, זיהום הסביבה, רעש, נוי. בנספח לספר, הובאו חוקים ואמנות
בנושאי איכות הסביבה.
הנשיא ע' ויצמן מקבל לידיו את הספר 'איכות הסביבה' (לידו היועץ המשפטי
לממשלה מ' בן יאיר)
התוכן
פרק ראשון: מבוא
כי לי הארץ
ורדו בדגת הים
שלושה משיבין דעתו של אדם
ישיבת כרכים קשה
אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים
הגנת הסביבה ואהבת האדם
פרק שני: שמירת הטבע
1. זיקת הגומלין בין האדם וסביבתו
2. שמיטת קרקעות
3. שינוי מעשה בראשית
4. בל תשחית
א. איסור השחתה
ב. כריתת עצי פרי
ג. "כי האדם עץ השדה"
ד. האיזון בין אינטרסים נוגדים
5. גידול בהמה דקה בארץ ישראל
פרק שלישי: זיהום הסביבה
1. רשות הרבים
2. ערך הניקיון
3. שפכים, פסולת וריחות
א. "ויד תהיה לך מחוץ למחנה"
ב. שפכים
ג. זבלים ופסולת
ד. מחזור
ה. ריחות
4. זיהום האויר
א. כללי
ב. עשן
ג. עישון
5. זיהום המים
א. אספקת מים
ב. זיהום מקורות המים
ג. זיהום מקומות הרחצה
פרק רביעי: רעש
פרק חמישי: נוי
1. ערי הלויים
2. נוי העיר
3. נוי ארץ ישראל וירושלים
4. היופי, המוסר ושלמות האדם
פרק שישי: סיכום
שיר מרובע
נספח א: גידול בהמה דקה בארץ ישראל בזמננו
נספח ב: חוקים ואמנות בנושאי איכות הסביבה
1. רשימת החוקים
2. חוקים ואמנות
מפתחות
ט. 'גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך על'
יסודו של החיבור הוא במחקר 'ההגנה על כבוד האדם' (שנתפרסם ב'סדרת
מחקרים וסקירות במשפט העברי', חוברת נ"ד, תשל"ח-1978). המחקר, שזיכה את
מחברו בפרס צלטנר, נעשה בזמנו בעת הכנת החקיקה בתחום זכויות האדם
במגמה להשתית אותה על ערכים יהודיים. בינתיים חוקקה הכנסת את חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, וכך נקבע כבוד האדם כערך על, והפך למטבע עובר לסוחר
במקומנו. כעת יוצא המחקר לאור במהדורה חדשה, תוך הוספת דברים שנתבררו
מאז הפרסום הקודם
(ירושלים תשנ"ט, 220 עמ').
מהו תכנו של הערך שנקבע בחוק היסוד? מה היקפו ומה טיבו? מה
משמעותה של ההגנה על כבוד האדם? האם היא מקנה זכויות באורח חיובי? או
שמא היא באה רק למנוע פגיעה בכבודו של אדם? האם היא מקנה זכויות לאדם
כלפי חברו? או שמא היא מקנה זכויות רק כלפי השלטונות, שיגנו על זכויותיו?
ומהו הכבוד שבאים להגן עליו? ואימתי ייראה הדבר כפגיעה בכבוד? האם רק
אדם 'מכובד' זכאי להגנה על כבודו? או שמא כל אדם הינו בעל כבוד, ויש להגן על
כבודו? מהו היחס בין שמירה על הכבוד לשמירה על הקניין ולשמירה על החיים,
כשערכים אלה מתנגשים זה בזה?
התשובות לשאלות אלו, העולות בכל דיון על כבוד האדם, אינן מצויות
בחוק היסוד עצמו, ואת מהותו של ערך כבוד האדם יש לגבש על פי המקורות
היהודיים. במקורות אלה זכה ה'כבוד' לעיון מעמיק ומקיף, ודומה שאין אומה
ולשון שעשתה כן.
מקורו של כבוד האדם הוא בכבוד הבורא. ומאחר שכן, אין לתמוה על
המטבע שטבעו חכמים: 'גדול כבוד הבריות'. 'כבוד הבריות' הוא 'גדול' גם בזה
שהוא חל על כל בני האדם, בני כל העמים והלשונות, בני ברית ושאינם בני ברית.
עיקרו של החיבור הוא בירורו של כלל תלמודי שהציב את כבוד הבריות
כערך על שיש בכוחו לדחות ערכים אחרים: 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא
תעשה שבתורה'. כלומר, בהתנגש ערך 'כבוד הבריות' עם ערכים אחרים, עשויים
הערכים האחרים להידחות מפניו. 'כבוד הבריות' אינו ערך מוסרי גרידא, אלא
נורמה משפטית מחייבת, שיש בכוחה לבטל הוראות דין אחרות, כשאינן
מתיישבות עם כבוד הבריות. לקביעה זו משמעות משפטית: 'כבוד הבריות' נקבע,
אם אפשר לומר כך, כערך קונסטיטוציוני.
במבוא לחיבור הוגדר המושג כבוד הבריות ונבדקה הזיקה בין היות האדם
נברא בצלם אלוהים לבין כבוד האדם. בפרקים השני והשלישי נידונה הסוגיה
המרכזית שעניינה הניגוד בין המקרא 'אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה''
(משלי כא, ל) לבין מאמר חכמים 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה
שבתורה': אלו ערכים יידחו מפני כבוד הבריות ואלו ערכים לא יידחו מפניו?
בפרק הרביעי מובאים תקדימים אחדים מן התלמוד ומספרות השו"ת, שבהם דחו
חכמים ערכים שונים מפני כבוד הבריות, ותקנות שעניינן הוא 'שלא לבייש את מי
שאין לו'.
חיבור זה עשוי לתרום לא רק להבנת המשמעות המשפטית של כבוד האדם,
אלא גם להחדרת התודעה בדבר ערכו הנעלה של האדם וחיוניותם של יחסי הכבוד
הנאותים בין בני אנוש.
התוכן
פתח דבר
פרק ראשון: מבוא
א. כבוד האדם - שנברא בצלם
ב. כבוד 'הבריות' - כבוד כל הברואים
ג. כבודו של העבריין
פרק שני: כבוד האדם מול כבוד ה'
א. הכלל: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
ב. הסייגים לכלל
ג. סוגיות התלמוד הירושלמי
פרק שלישי: עיונים וגדרים
א. כבוד מלכי ישראל וכבוד מלכי אומות העולם
ב. הכבוד - נורמה אחידה או יחסית
ג. מניעת ביזיון והנחלת כבוד
ד. דרך דחיית 'מצוות דרבנן' משום הכבוד
ה. כבוד היחיד וכבוד הרבים
ו. המוחל על כבודו
ז. כבוד האדם שלא בפני אחרים
ח. כבוד המת
ט. מצווה מן התורה ומצווה מדרבנן
י. דחיית איסור של ממון
יא. דחייה ב'שב ואל תעשה' וב'קום ועשה'
יב. דחייה ב'שב ואל תעשה' שעל ידה יעבור אחר ב'קום ועשה'
יג. האם יש להבחין בין עובר בשוגג לעובר במזיד?
יד. איסור שישנו ב'שאלה' ואיסור שאינו שווה בכל
טו. ביזיון גדול וביזיון קטן
פרק רביעי: ערך 'כבוד האדם' והשפעותיו בתחומים שונים
א. פטור ממסירת עדות בבית המשפט
ב. היתר תספורת לאבל
ג. הידור במצוות תוך פגיעה בכבוד הזולת
ד. שמירה על כבוד האדם בענישה
ה. כהן עירום במקום טומאה
ו. כבודה של כלה ענייה
ז. כבוד בנו של מומר
ח. כבוד משפחתו של מי שאיבד עצמו לדעת
ט. הסתרת מידע מן הבעל שזינתה אשתו
י. כבוד המלך
יא. כבוד אישה שהרתה מחוץ לנישואין
יב. הצלה מעוני - ככבוד הבריות
יג. צביעת שיער
יד. כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל
טו. מניעת צער על אי-קיום מצווה
פרק חמישי: תקנות 'שלא לבייש את מי שאין לו'
תקנות להגבלת מותרות
פרק שישי: סיכום ומסקנות
נספחים
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998
י. מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים
למעשה ההרואי של מסירות נפש ישנם היבטים הלכתיים ומשפטיים.
עניינו של הספר "מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים"
(ירושלים תש"ס, 336 עמ'), בשאלת הקרבת היחיד לשם הצלת הרבים:
האם מותר לאדם להקריב את עצמו או את זולתו למען הכלל?
האם יש בידינו לאמוד את 'משקלה' של נפש היחיד מול 'משקלם' של הרבים?
מהי משמעות הכלל 'אין דוחין נפש מפני נפש'?
ומהי התגובה הראויה כשמאיימים על ציבור שלם: 'תנו לנו אחד
מכם ונהרגהו, ואם לא - נהרוג את כולכם'?
נסיבות שבהן מקריבים את חיי היחיד למען חייהם של אחרים הן המלחמות.
האם ניתן ללמוד מן המלחמות על העדפת הרבים על פני היחיד גם שלא בשעת מלחמה?
שאלות אלו ואחרות נידונו בהרחבה בתשובות שכתב הרב קוק אל הרב פינס.
בחיבור זה מתבררת, בין היתר, שיטתו של הרב קוק, כפי שהיא באה לידי
ביטוי בתשובות אלו, תוך התייחסות לדבריו של הרב פינס. בנספח לספר
מובאות ארבע האיגרות שכתב הרב פינס, תוך ציון המקורות וליבון האמור
בהן ותוך בירור התייחסותו של הרב קוק לכל דבר שבאיגרות.
התוכן
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: 'ייהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל'
פרק שלישי: ייהרג ואל יעבור - 'מאי חזית'
'מאי חזית' מול 'וחי בהם' (של המאוים ושל הנפגע)
'מאי חזית' כשייהרג הלה ממילא
'וחי בהם' חומרה מיוחדת לאיסור רציחה
מי שהרג מתוך איום - שאם לא יהרוג, ייהרג
מי שהרג כדי להציל את חייו (בלא איום)
פרק רביעי: יחיד מול רבים ב'ייהרג ואל יעבור'
הבחנה בין כניסה לסכנה לכניסה לספק סכנה
ספק סכנה - בשיפוט ובעבודה
טעמים לאי-העדפת הרבים
אופנים שיש להעדיף בהם את הרבים
פרק חמישי: הטיית חץ מן הרבים אל
היחיד (שיטת 'חזון איש')
הבחנה בין פעולת הריגה לבין פעולת הצלה
הטיה מן היחיד אל הרבים
הטיה דווקא
פרק שישי: מעמד מועדף לרבים לעניין הצלתם מפגיעה
סכנת פגיעה ברבים כפיקוח נפש - 'גחלת ברשות הרבים'
היזק לרבים ותקלה לרבים
מצווה דרבים
פרק שביעי: התנדבות להצלת היחיד ולהצלת הרבים
הטעמים לכלל שפיקוח נפש דוחה את מצוות התורה
'וחי בהם' - רשות או חובה?
'וחי בהם' - אינו רק על המציל אלא גם על הניצול
הקרבה עצמית במחלוקתם של ר' עקיבא ובן פטורא
התנדבות להצלת חייהם של רבים
פרק שמיני: התנדבות להצלה ב'חיי שעה'
העדפת 'חיי עולם' על 'חיי שעה' מסברה
הגדרת 'חיי שעה'
ב'חיי שעה' - 'וחי בהם' הוא רשות
הסתכנותו של ר' עקיבא הרוגי לוד
אסתר
פרק תשיעי: הקרבת היחיד למען הרבים במלחמה
דיני המלחמה - יסודם בדיני המלכות ובהוראת שעה
מלך שנתמנה על ידי האומה בלא נביא
הרחבת המושג 'מלך'
ביסוס המלחמה על מאזן הצלה
הקרבת היחיד למען הרבים בסיכון אדם שאינו
מסוים ובמסירה שלא בידיים
הקרבת היחיד למען הרבים בהוצאת שם רע על היחיד
פרק עשירי: הצלת 'כלל ישראל'
הבחנה בין רבים לבין 'כלל ישראל'
גדרו של 'כלל ישראל'
הצלת הרבים כיסוד להתרת גילוי עריות
הצלת 'כלל ישראל' כיסוד להתרת גילוי עריות
האם הצלת 'כלל ישראל' מחייבת מסירות נפש?
פרק אחד-עשר: החובה להקרבת היחיד
להצלת 'כלל ישראל' - בהוראת שעה
השגותיו של רש"ז פינס
תשובותיו של הרב קוק
קרבנות אדם - ה'עקדה' כמודל
הקרבת אדם - לא יבוא לכלל מעשה
'למגדר מילתא' - תדיר
בהיתר להצלת כלל ישראל אין צורך בהוראת בית דין
כשהאישה חייבת להציל בעברה - מדוע לא תיקרא
אנוסה ולא תיאסר על בעלה?
פרק שנים עשר: סיכום
נספחים
נספח ראשון: חוק לא תעמוד על דם רעך,
התשנ"ח 1998-
נספח שני: איגרות הרב ש"ז פינס אל הרב א"י קוק
יא. מטרה המקדשת את האמצעים
הוגי דעות ואנשי מעשה, בכל הדורות ובני כל האומות, התמודדו עם השאלה: האם
'המטרה מקדשת את האמצעים'? לכל אדם ולכל חברה יש מטרות הנראות בעיניהם
מוצדקות ונעלות, והם פועלים להגשמתן. מכאן חשיבותה העליונה של השאלה: האם
מותר להשתמש בכל אמצעי, גם באמצעי שלילי, להשגת המטרה החיובית?
קשת הנושאים שעלתה בהם השאלה הזאת בפני חכמי ישראל היא רחבה ביותר, מכל
תחומי החיים, באורחות חייו של הפרט ושל הכלל, ביחסי השלום שבין אדם לחברו,
במדיניות החברתית ובשיקולי הענישה על ידי השופטים.
זה עניינו של הספר "מטרה המקדשת את האמצעים" (ירושלים תש"ס, 496 עמ').
עיון בנושא שלפנינו חייב את ליבונה של סוגיה בסיסית,
הלוא היא סוגיית 'גדולה עברה לשמה'. עניינה של אמרה זו,
לא רק בהיבטים הלכתיים אלא גם בהיבטים
רעיוניים-פילוסופיים, שהחסידות מזה ומתנגדיה מזה
תרמו הרבה לעיצובה.
בירורו של הנושא לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא: דרכו של
המשפט העברי בהתמודדותו עם המציאות המשתנה.
שאלות גבולות החוק, הרבה פנים לה. אחת הפנים היא השאלה: אימתי מותר
לאדם לעבור על הוראת חוק בשל ערך חשוב יותר שעלול להיפגע? בהיבטים אחדים
של הנושא, עוסקים סעיפים אחדים בחוק העונשין, דוגמת הסעיפים שעניינם
'צורך' ו'צידוק'.
במקורות היהודים נידונה השאלה: אימתי מותר לאדם לעבור עברה כדי
להציל את עצמו או את אחר מעברה חמורה יותר או מתוצאה קשה שעניינה נכבד
יותר מן העברה שהוא יעבור עליה? האמרה הידועה בעניין זה היא: 'גדולה עברה
לשמה', כלומר לשם מצוה.
לצד המגמה המתירה לעבור עברה כדי להציל מעברה חמורה יותר או
מתוצאה חמורה, עולה השאלה של שמירה על תוקפו של הדין או של ההלכה,
שעלולים להתערער כתוצאה מהיתרים הניתנים בנסיבות מיוחדות.
התוכן
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: גדולה עברה לשמה
'גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה'
איסור הנאה מן העברה
היתר לעבור על איסור עריות לשם הצלה
'גדולה עברה לשמה' בספרות השו"ת
'בכל דרכיך דעהו' - אפילו לדבר עברה
'פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה'
הריגת שבעת בניו של שאול המלך
לא עשו אלא כדי ליתן פתחון פה
מקושש לשם שמים נתכוון
ביקורת על מעשהו של אהרן הכהן
'עברה לשמה' בספרות החסידית
הסתייגות מ'עברה לשמה' - רמח"ל
הסתייגות מ'עברה לשמה' - ר' חיים מוולוז'ין ובית מדרשו
פרק שלישי: התגברות היצר כשיקול לעבור עברה קלה יותר
מבוא
מי שיצרו מתגבר עליו
'תחילתה באונס וסופה ברצון'
פרק רביעי: דירוגן של מצוות ושל עברות
'הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה'
'עשה' ו'לא תעשה'
עברות שהוגדרו כבעלות משקל רב
עשרת הדיברות
עברות ש'ייהרג ואל יעבור' עליהן
עברות מדאורייתא ועברות מדרבנן
פרק חמישי: עברה שבין אדם לחברו
גזלה לשם הצלת נפש
הוצאת שם רע לשם הבאת שלום
'עשה דוחה לא תעשה' בין אדם לחברו
פרק שישי: הצלת עצמו והצלת אחר
סוגיית 'הדביק פת בתנור'
הצלת עצמו
הצלת אחר
'עמוד וחטא' - כהתנדבות ולא הוראת בית דין
איסור שעונשו מיתה ואיסור המחייב קרבן
'ניחא ליה לחבר' וכו' - מחלוקת תנאים
ויתור על קיום מצווה לטובתו של אחר
'מצוה רבה'
'מצוה דרבים'
הצלתו של מי שפשע
הצלת מי שעבר ב'אונס' ומי שנתפתה
'איסור קל'
'איסור קל' שדחייתו עלולה להסב נזק לרבים
הלכה למעשה בהצלה מאיסור
פרק שביעי: חילול שבת לשם הצלה משמד
שיטת הרשב"א: אין לחלל את השבת
השגת ר"י קארו: מותר לחלל את השבת
סתירה בדברי הרמ"א
המרת דת היא בגדר 'ייהרג ואל יעבור' ולכן זו הצלה ממיתה
הצלת אנוס בשאר עברות
אין להציל מי שאנוס, אפילו בהמרת דת
הצלה מהמרת דת 'עדיף מפיקוח נפש'
הצלה מהמרת דת כפיקוח נפש - כדי שיקיים את המצוות
היתר לחילול שבת גם בהמרה מרצון
השגה: אין לחלל שבת בהמרת דת מרצון ואין לדמות
הצלה מחטא להצלת הגוף
פרק שמיני: נישואי מינקת חברו במופקרת לזנות
חידושו של מהר"י מינץ
הרחבת ההיתר בחיי אישות בלא קידושין
פרק תשיעי: שיקולים בתחום הענישה
חשש שהעבריין יצא לתרבות רעה
הוצאת ילד מבית הספר כסנקציה נגד האב (תשובת רב פלטוי גאון)
לא יומתו אבות על בנים (הלכת הרמב"ם בדבר עונש הטף בעיר הנידחת)
נספחים: הענשת אדם בעוון אחרים
אישה המאיימת להשתמד (התשובות ב'פחד יצחק')
פרק עשירי: דברי סיכום
יב. 'תקנות נגד מותרות'
עניינו של החיבור 'תקנות נגד מותרות', הנמצא בשלב הכנה, הוא תקנות שהותקנו
בקהילות ישראל להגבלת המותרות. כדרכן של קהילות ישראל שהסדירו נושאים
חשובים בחייהן בתקנות, שהן מעשי חקיקה, כך נהגו אף בתחום זה. בהתקנת
תקנות אלה ביקשו המתקינים להתמודד עם הצורות השונות של צריכת מותרות,
ובעיקר בתחום הלבוש והתכשיטים, בתחום השמחות והסעודות ובחלוקת מתנות.
הסיבות שהביאו להתקנת התקנות הן רבות ומגוונות. יש שהדבר היה דרוש
מבחינה פנים חברתית, להקטין את המתח בין מעמדות שונים בחברה, ויש
שניתקנה התקנה מסיבה חיצונית, מחמת החברה הנכרית הסובבת והשלטונות
הנכריים שהקהילה הייתה נתונה למרתם, או מחמת תקנות נגד המותרות שתיקנו
הנכרים לעצמם.
לצד הדגשת החשיבות ל'כבוד הבריות' כפי שבא לידי ביטוי בהתקנת
התקנות שמטרתן 'שלא לבייש את מי שאין לו', עשויות התקנות להפיץ אור על
סדרי השלטון העצמי של קהילות ישראל בגולה, על כוחם של הממונים על הציבור
ועל מגבלותיהם.
התקנות שניתקנו בענייני מותרות, יש שהן מצויות בתוך קבצי תקנות
כלליות, ויש שנתייחדו להן קבצים מיוחדים. אותן תקנות שנתייחדו למותרות,
נדפסו לעתים במודעות מיוחדות והופצו בקרב אנשי הקהילה.
חלקי החיבור הם שניים. החלק הראשון הוא מבוא, ובו נבחנות התקנות
בענייני מותרות מהיבטים שונים: מה היו המניעים להתקנת התקנות? מהם נושאי
התקנה? מיהו הגוף המתקן? על מי חלו התקנות? כיצד ביקשו לאכוף אותן? והאם
אמנם הן נאכפו?
החלק השני של החיבור הוא רובו של הספר, והוא כולל את התקנות עצמן.
התקנות נלקטו מתוך פנקסי הקהילות ומתוך ספרים ומאמרים וכרוזים
שנשתמרו בספריות. הובאו כאן בעיקר תקנות שנדפסו, אבל יש שהובאו גם
תקנות מכתבי יד שעדיין לא נדפסו.
יג. 'ההתחייבות במשפט העברי'
חיבורו של ד"ר איתמר ורהפטיג:
'ההתחייבות במשפט העברי' (ירושלים תשס"א, 582 עמ'), עניינו הוא חיוב חוזי שמקבל אדם על
עצמו, להבדיל מחיוב מן הדין.
מוסד ההתחייבות, על היקפו ודיניו, אינו מופיע בצורה סדירה בספרות
ההלכה. בתלמוד נמצאות סוגיות אחדות בלבד העוסקות בהתחייבויות מסוימות.
הרמב"ם לא הקדיש אף לא פרק אחד להתחייבות. בטור ובשולחן ערוך, מצוי
חומר רב יותר, אלא שהוא מפוזר, והרוצה לעמוד על מהותו של מוסד ההתחייבות
יתקשה למצוא את ידיו ואת רגליו.
הספר סוקר את המקורות הקיימים בתלמוד, בראשונים ובאחרונים.
לאורך הדורות, במקביל להשתנות צורכי החיים ותנאיהם ופיתוח הכלכלה
והמסחר, התעוררו שאלות רבות בתחום דיני החוזים. תשובות לשאלות אלו
מצויות בספרות הענפה של השו"ת. החיבור עוקב אחר ספרות זו, לרבות פסיקת
בתי הדין הרבניים בימינו.
הספר דן בבסיסה הרעיוני של ההתחייבות, במקורה, בסוגיה ובגלגוליה
השונים. הוא מברר מהו תוכן ההתחייבות ומהי דרך עשייתה. כמו כן הוא בוחן
דרכים נוספות להתקשרות משפטית המשוחררות ממגבלות ההתחייבות או
עוקפות אותן. כן נבחנת הזיקה שבין המוסר והמשפט בתחום החיוב החוזי, תוך
השוואה לדין הנוהג במשפט המדינה.
יד. 'ההגנה על צנעת הפרט'
שמירת סוד; פסילה מכהונה ציבורית בגלל הדלפה; האזנות סתר;
חדר"ג על פתיחת מכתבים; סודות מסחריים; סודות מקצועיים;
גילוי סוד לשם הצלת חיים; אנשי ציבור; היזק ראייה. מאת פרופ' נחום רקובר. תשס"ו, 448 עמ'.
התוכן
פרק ראשון: מ ב ו א
פרק שני: הפרטיות כערך מוגן
פרק שלישי: שמירת סוד
מבוא
'הולך רכיל מגלה סוד'
גילוי סוד מבית המשפט - המחייב והמזכה
גילוי סוד ממוסדות מעין-שיפוטיים
גילוי סוד מבית המדרש
פסילה מכהונה ציבורית עקב גילוי סוד
'בל יאמר'
גילוי סוד לאחר מות בעליו
דברי תורה
רשות מכללא לגילוי סוד
גילוי סוד לעצמו
האזנת סתר
היזק שמיעה
הסנקציה על גילוי סוד
נספח: 'לא יאמר אני מזכה וחבריי מחייבין'
פרק רביעי: חרם דרבנו גרשום על קריאת מכתבים
מבוא
מאיזה טעם אסר רבנו גרשום בחרם?
חרם דרבנו גרשום והאזנות סתר
פותח איגרת מנודה או בר-נידוי?
איגרת זרוקה
בני ביתו של מקבל האיגרת
קריאת איגרת כדי לגלות עברה או נזק
קריאת איגרת למטרות חינוכיות
הסנקציה
פרק חמישי: סודות מסחריים
פרק שישי: סייגים לשמירת סוד ולהגנה על הפרטיות
מבוא
האזנת סתר כדי לגלות עברות
סוד מקצועי
החובה לשמור סוד והחובה לגלותו - מבוא
עדות
א. חובת גילוי האמת כנגד החובה לשמור סוד ודיני החיסיון
ב. מי שקיבל על עצמו שלא לגלות
ג. שבועת רופא שלא לגלות סוד רפואי
תקנה בדבר גילוי מידע והחובה להגיד עדות
הצלת חיים
הצלה מנזק כספי
א. 'לא תעמֹד על דם רעך'
ב. השבת אבדה
ג. 'ולפני עִור לא תתן מכשול'
ד. 'ואהבת לרעך כמוך'
הצלה מביוש ומנזק שאינו כספי
א. מחלה
ב. תכונות אופי
ג. פסול קהל ופסול יוחסין
חובת גילוי סוד לתועלת במקום שהגילוי עלול להזיק למגלה הסוד
חובת בעל הסוד לגלות את סודו
הצלת האחד בממון הזולת
פגיעה בפרטיות לצורך לימוד
אנשי ציבור
פגיעה מזערית
פרק שביעי: הגנת הפרט בביתו
פרק שמיני: היזק ראייה
מבוא
זכות משפטית
מניעת אפשרות של פגיעה
היסוד המשפטי של היזק ראייה
צו מניעה והחזרת המצב לקדמותו
נפגע ולא מחה על הפגיעה בזכותו
ההיבט המוסרי של הגנת הפרטיות
היישום במציאות משתנה
דברי סיכום
פרק תשיעי: קבילות ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות
פרק עשירי: סיכום
נספח א. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
נספח ב. חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979
נספח ג. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
טו. 'תקנת השבים - מעמדו של עבריין שריצה את עונשו'
נושא המחקר הוא השקפת המקורות היהודיים על אחת מזכויות האדם הבסיסיות:
זכותו של העבריין לשיקום חברתי לאחר שריצה את עונשו.
מה צריך להיות יחסה של החברה אל העבריין, החריג, השונה?
האם יש לנדותו, להתרחק ממנו, או שמא יש לחתור להשיבו אל חיק החברה?
האם העובדה שאדם נתפס פעם בקלקלתו תלווה אותו בכל אשר יפנה,
ותקבע את גורלו אף בעתיד, או שמא זכאי העבריין לאחר שריצה את עונשו,
לפתוח דף חדש בחייו ולעסוק בכל דבר אשר יחפוץ בו בלי שכתם העברה שעבר ירדוף אחריו כצל.
האם כיון שעבר אדם עברה, גורלו הוא שיידחה אל שולי החברה לבלתי שוב אליה כשוה בין שוים?
שאלה זו נשאלת לגבי מי שעבר עברה חמורה, ובוודאי לגבי מי שעבר עברה קלה.
ירושלים תשס"ו, 744 עמודים
התוכן
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: ה'תשובה'
יסודות התשובה
האם התשובה פוטרת מעונש?
פרק שלישי: הסרת תו הקלון
'כיון שלקה, הרי הוא כ"אחיך"'
עברו של עבריין - סוד, וגילויו בגדר לשון הרע
האיסור להזכיר לעבריין את עברו
סנקציה עונשית נגד המזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים
פרק רביעי: עידוד חזרתו בתשובה של העבריין
מבוא
תקנה הנוגעת להשבת הרכוש הגזול - 'תקנת השבים'
תקנה הנוגעת להשבת הרכוש הגזול - תקנת 'אין מקבלין מהן'
הרקע
הביטוי 'אין רוח חכמים נוחה הימנו'
משמעותה המשפטית של התקנה
גזלן שהפציר בנגזל לקבל ממנו
גזלן שלא עשה תשובה
אם הגזלה קיימת
גזלן באקראי
זמן תחולת התקנה
ההלכה בשולחן ערוך
בין כך ובין כך - מקבלין אותן
הקלה בעונש
פרק חמישי: סייג למינוי העבריין לשררה: חומרת העברה
תשובה מעברה חמורה
חזרתו לשררה של מי שהרג נפש
מחלוקת התנאים
מינוי מלכתחילה
אופיה של ה'שררה'
פסק ההלכה
חזרתו לשררה של מי שעבר עברה חמורה
פרק שישי: סייג למינוי העבריין: אופיו של התפקיד
הכוהן הגדול - חוזר לכהונתו
נשיא הסנהדרין - אינו חוזר לתפקידו
מיהו ה'נשיא'?
העמדה לדין של המלך ושל הנשיא
סוגיית התלמוד הירושלמי בדבר החזרתו לתפקיד של הנשיא שחטא ולקה
הנימוקים ומשמעותם
1. הנשיא עלול להתנקם בדיינים
2. עלולים לזלזל בכבודו של הנשיא והוא לא יאריך ימים
3. חילול השם
4. מופת לאחרים
5. נשיא כ"ראש ישיבה" - אינו ראוי ללמד תורה
סקירת הנימוקים והשלכותיהם
מלך
אב בית דין וחכם - 'הִכָּבֵד ושב בביתך'
פרנס הממונה על הציבור ועובד ציבור
מינוי מלכתחילה
שליח ציבור (ש"ץ)
הקדמה
סגולות הנדרשות מש"ץ (סוגיית תענית טז ע"א-ע"ב)
השאלות הטעונות בירור
מי שהרג נפש - תשובת ה'אור זרוע'
אם שב בתשובה - אין להימנע מלהתפלל עמו
הצורך בטבילה הוא לכפרה והצורך בכפרה אינו מונע ממנו מלהיקרא 'צדיק'
כשירותו של מי שהרג בשוגג - היקש להקרבת כוהן במקדש
אפילו הרג במזיד - אם עשה תשובה, הריהו עדיף מצדיק מעיקרו
'אין פרקו נאה' - רק במזיד ומועד
הקושי בדברי ה'אור זרוע'
ההלכה בשולחן ערוך
בין ש"ץ לכל יום לש"ץ לתעניות
רינון על הש"ץ
עדיפות לש"ץ בעל תשובה
ש"ץ שהמיר דתו וחזר בו
היקש לנשיאת כפיים
היקש להעלאתו לתורה
צמצום הלכת ה'אור זרוע' לש"ץ קבוע
צמצום הלכת ה'אור זרוע' רק למקום שאפשר למצוא ש"ץ אחר
היקש לגר
כיוון שעלה לא ירד
פירוש התנאי בהסכם עם הש"ץ 'שלא יצא עליו שם רע'
כבוד הציבור
מעמדו של כוהן שחטא ושב
כוהן שהשתמד
כוהן שהרג את הנפש
ההלכה בשולחן ערוך
פרק שביעי: דרכים להוכחת התשובה ולהחזרת האמון
מבוא
הכשרת עד על ידי הרהור תשובה
תשובה בלא להשיב את הגזלה
תשובה בלא וידוי ותשובה בלא כפרה
בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה
הבחנה בין מי שנתחייב מיתת בית דין לבין מי שלא נתחייב מיתת בין דין
הוכחה מוחשית לתשובה
סוגיות התלמוד
התנתקות מוחלטת מן החטא: בשבירת 'כלי עבודתו' ובהינזרות מן המותר
התנתקות מוחלטת מן החטא: בהליכה למקום שאין מכירים אותו וכו'
מדוע נדרש הטבח להוכיח את תשובתו דווקא במקום שאין מכירים אותו?
השלכות מדין המלוה בריבית ומדין הטבח על דרכי תשובתם של עבריינים אחרים
דרכים להוכחת התשובה, תוך הגבלות על תחולת דין המלוה בריבית ודין השוחט
עונש המלקות: תשובה בלא מלקות ומלקות בלא תשובה ('כיוון שלקה, הרי הוא כ"אחיך"')
מי שהשיב את הגזלה בלא שידוע ששב בתשובה
השבת הגזלה מרצון והשבת הגזלה בכפייה, בעבריין באקראי ובעבריין הרגיל בכך
גישור בין דעות המחבר והרמ"א
תקופת זמן נקייה מעברות
סיכום כללי
לדרכי עיצובן של ההלכות
משמעות משפטית לתשובה
עיצובן של ההלכות בדבר תשובת העבריין
הליכה בדרכיו של הקב"ה בקירוב עבריינים
רגישות למשמעות שלילית של החזרת העבריין לשררה שהיה בה
נספח ראשון: האם תשובה היא מצוה?
נספח שני: תשובה וכפרה -ארבעה חילוקי כפרה
נספח שלישי: תשובה בבני נוח
נספח רביעי: מחתרת לקבלת בעלי תשובה
נספח חמישי : תשובתו של מי 'שגנב' אישה מבעלה
נספח שישי: 'מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין'
נספח שביעי: היכי דמי בעל תשובה - באותה אישה, באותו פרק, באותו מקום
נספח שמיני: עקרונותיו היהודיים של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981
נספח תשיעי: חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981
טז. 'לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי'
הספר "לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי"
(ירושלים תשמ"ט, 148 עמ')
סוקר את דרכי שילובו של המשפט העברי במערכת המשפט הישראלית: בחקיקה, בפסיקה,
במחקרים וספרי עזר, בהשתלמויות וסמינרים. הספר מצביע על תרומת ערכי המשפט העברי
לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאז הקמת המדינה, אימץ המחוקק עקרונות של המשפט העברי ואף מונחים משפטיים השאובים
מן המשפט העברי.
במשך שנות קיומה של מדינת ישראל נתבססו מאות פסקי דין של בית המשפט העליון ושל בתי
המשפט המחוזיים על מקורות המשפט העברי, או נזכרו בהם מקורות אלה לצורך השוואה ולצור
הרחבת המצע העיוני ששימש את השופטים כשבאו להכריע בהם את הדין.
הספר מביא דוגמאות מן החקיקה ומן הפסיקה לדרכי שילובו של המשפט העברי, וכן את האתגר
שהציבה הכנסת בחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, כשביטלה את הזיקה למשפט האנגלי וקבעה
במקומה זיקה חדשה למקורות המשפט העברי, ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעל פיו הפכו
ערכי המשפט העברי לערכי-על.
נסקרים כאן מפעלם של משרד המשפטים ושל 'מורשת המשפט בישראל' שהוקמה ביזמתו של
משרד המשפטים, בהחדרת ערכי המשפט העברי , בייעוץ, בעריכה של פירושים לחוקים ושל
מחקרים ובהוצאה לאור של ספרי עזר.
ההשתלמויות לשופטים ולמשפטנים נערכות במסגרת של הרצאות, ימי עיון, סמינריונים וסדנאות,
שמגמתם היא לקרב את ציבור השופטים והמשפטנים למקורות המשפט העברי ולבחינת זיקתם אל
מציאות ימינו.
בפתח הספר מובאת הקדמתו של היועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינשטיין.
התוכן
הקדמת היועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינטיין
מבוא
החקיקה
גלוי ונסתר בחקיקה
חשיפת המקורות שבסיס הבחקיקה
א. עשיית עושר ולא במשפט
ב. הגנת הפרטיות
ג. אזהרת עדים וביטול שבועה
ד. תקנת השבים - שיקום העבריין
ה. זכות היוצרים
ו. אינוס אישה על ידי בעלה
ז. הגנה עצמית ו'צורך'
ח. שוויון זכויות למוגבלים
ט. לא תעמוד על דם רעך
י. זכויות העובד
יא. ציד חיות
יב. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
הפסיקה
חוק יסודות המשפט
הצעות לשכלול חוק יסודות המשפט
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
משרד המשפטים - ביישום חוק יסודות המשפט
ייעוץ
א. בתי המשפט ופרקליטי המדינה
ב. הכנסת
ג. עורכי הדין
הסדרה "חוק לישראל"
ספרי עזר
א. 'מורה דרך במקורות המשפט העברי'
ב. 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל'
ג. 'המשפט העברי בחקיקת הכנסת'
ד. 'המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל'
ה. 'אוצר המשפט' - מפעל הביבליוגרפיה של
המשפט העברי
ו. 'ניבי תלמוד'
מחקרים
א. 'סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי'
ב. 'המסחר במשפט העברי'
ג. 'עושר ולא במשפט'
ד. 'סדר הדין'
ה. 'אסמכתא - חיוב וקניין במשפט העברי'
ו. 'שלטון החוק בישראל'
ז. 'זכות היוצרים במקורות היהודיים'
ח. 'איכות הסביבה'
ט. 'גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על'
י. Law and the Noahides
יא. 'גדולה עברה לשמה'
יב. 'תקנות נגד מותרות'
יג. 'ההתחייבות במשפט העברי'
השתלמויות
סמינרים במשפט העברי
שיעורים לשופטים
הוראה בפקולטאות למשפטים
סדנאות, משפטים מבויימים וימי עיון במערכת החינוך
סמינרים בינלאומיים
א. Jewish Law and Current Legal Problems
ב. Maimonides as Codifier of Jewish Law
ג. Jerusalem - City of Law and Justice
ד. Law and Morals
אחרית דבר
נספחים
א. חוק יסודות המשפט, התש"ם - 1980
ב. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ג. חוק השליחות, התשכ"ה - 1965
ד. חוק השומרים, התשכ"ז - 1967
ה. חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979
ו. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם - 1980
ז. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981
ח. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981
ט. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 4), התשמ"א - 1981
י. חוק העונשין (תיקון מס' 22), התשמ"ח - 1988
יא. חוק העונשין (תיקון מס' 37), התשנ"ב - 1992
יב. חוק שוויון זכויות למוגבלים, התשנ"ח - 1998
יג. חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח - 1998
יד. הצעת חוק חוזה עבודה, התשמ"ה - 1985
טו. הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון - הגבלת ציד), התשנ"ח1998-
טז. חוזר היועץ המשפטי לממשלה אל הפרקליטים בפרקליטות המדינה
יז. חוזר היועץ המשפטי לממשלה אל היועצים המשפטיים של
משרדי הממשלה והרשויות המקומיות
יח. חוזר מנהל בתי המשפט אל השופטים
יט. חוזר שר המשפטים אל דיקני הפקולטאות למשפטים